שינויים חדים, חוזרים ומהירים במצב הרוח עשויים לשמש כקריטריון האבחנתי המדויק ביותר להבחנה בין הפרעת אישיות גבולית ובין הפרעה דו-קוטבית או הפרעת דיכאון מג’ורי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת אישיות גבולית הינה מחלה לא-פשוטה, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון מאפיינים של קריטריוני הפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעה דו-קוטבית.
בתקופה שבין דצמבר 1995 ועד אפריל 2014, 3,674 חולים פסיכיאטריים השלימו ראיון אבחנתי חצי-מובנה לנוכחות הפרעת אישיות גבולית. מאפייני הקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית נבחנו בשלוש קבוצות לא-חופפות של חולים: אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעת דיכאון מג’ורי, אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעה דו-קוטבית וכל יתר החולים.
החוקרים מצאו כי קריטריון אי-יציבות אפקטיבית היה בעל רגישות של 90% לזיהוי חולים עם הפרעת אישיות גבולית ושלילת האבחנה באלו ללא עדות לקריטריון זה. קריטריון זה מאפשר בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית במהלך ההערכה הקלינית של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, באותו אופן בו משלימים בדיקות סקר לתחלואות נלוות אחרות.
החוקרים כותבים כי הקריטריון של אי-יציבות אפקטיבית זוהה כמאפיין בעל רגישות גבוהה וערך מנבא שלילי גבוה, כך שמדובר במרכיב שימושי מאוד וקל ליישום במסגרת ההערכה הקלינית של החולים.
למרות החפיפה הגדולה בין הפרעת אישיות גבולית והפרעות מצב רוח, שאלות אודות אי-יציבות אפקטיבית מהוות כלי סקירה שימושי להפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית והפרעה דו-קוטבית. בחולים הפונים לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, על הרופאים להשלים בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית, כאשר הערכת אי-יציבות אפקטיבית עשוי לסייע באבחנה או שלילת אבחנה זו.
J Clin Psychiatry. Published online January 15, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!