מהו הקריטריון הטוב ביותר לזיהוי הפרעת אישיות גבולית? (J Clin Psychiatry)

שינויים חדים, חוזרים ומהירים במצב הרוח עשויים לשמש כקריטריון האבחנתי המדויק ביותר להבחנה בין הפרעת אישיות גבולית ובין הפרעה דו-קוטבית או הפרעת דיכאון מג’ורי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת אישיות גבולית הינה מחלה לא-פשוטה, שלעיתים קרובות אינה מאובחנת. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון מאפיינים של קריטריוני הפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והפרעה דו-קוטבית.

בתקופה שבין דצמבר 1995 ועד אפריל 2014, 3,674 חולים פסיכיאטריים השלימו ראיון אבחנתי חצי-מובנה לנוכחות הפרעת אישיות גבולית. מאפייני הקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית נבחנו בשלוש קבוצות לא-חופפות של חולים: אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעת דיכאון מג’ורי, אלו עם אבחנה עיקרית של הפרעה דו-קוטבית וכל יתר החולים.

החוקרים מצאו כי קריטריון אי-יציבות אפקטיבית היה בעל רגישות של 90% לזיהוי חולים עם הפרעת אישיות גבולית ושלילת האבחנה באלו ללא עדות לקריטריון זה. קריטריון זה מאפשר בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית במהלך ההערכה הקלינית של חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, באותו אופן בו משלימים בדיקות סקר לתחלואות נלוות אחרות.

החוקרים כותבים כי הקריטריון של אי-יציבות אפקטיבית זוהה כמאפיין בעל רגישות גבוהה וערך מנבא שלילי גבוה, כך שמדובר במרכיב שימושי מאוד וקל ליישום במסגרת ההערכה הקלינית של החולים.

למרות החפיפה הגדולה בין הפרעת אישיות גבולית והפרעות מצב רוח, שאלות אודות אי-יציבות אפקטיבית מהוות כלי סקירה שימושי להפרעת אישיות גבולית בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית והפרעה דו-קוטבית. בחולים הפונים לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי או הפרעה דו-קוטבית, על הרופאים להשלים בדיקות סקר להפרעת אישיות גבולית, כאשר הערכת אי-יציבות אפקטיבית עשוי לסייע באבחנה או שלילת אבחנה זו.

J Clin Psychiatry. Published online January 15, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן