חשיבות הקפדה על מינון חשיפה הולם של ילדים למדיה דיגיטאלית (J Pediatr.)

מחקרים רבים בחנו את הקשר בין היקף החשיפה של ילדים למדיה דיגיטאלית ובין תוצאות בריאותיות, עם עדויות לפיהן לשימוש במדיה דיגיטאלית קורלציה שלילית עם מדדי כושר גופני, קשב, התנהגות אלימה ובריונות ואיכות שינה ירודה. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות לפיהן בקרב ילדים בגילאי בית-ספר, קיים קשר מנה-תגובה שלילי בין הגדלת החשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע ובין מספר סמנים לשגשוג בילדות.

מטרת החוקרים הייתה לתאר את הקשר בין חשיפה למדיה דיגיטאלית ותפישת ההורים את השגשוג בילדות, או תחושה כללית חיובית. הם שיערו כי קיים קשר שלילי בין דיווחי הורים על שגשוג בילדות ובין עליה בחשיפה יומית למדיה דיגיטאלית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התשובות של הורים לילדים בגילאי 6-17 שנים (64,464 ילדים) לשאלוני National Survey of Children’s Health בשנים 2011-2012. חשיפה ממוצעת למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע, שלא הייתה חלק משיעורי בית, סווגה למרווחים של שעתיים: 0-2 שעות, 2-4 שעות, 4-6 שעות ו-6 שעות ומעלה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין חשיפה למדיה דיגיטאלית ובין דיווח הורים על חמישה סמני שגשוג בילדות: השלמת שיעורי בית, דאגה ללימודים, סיום משימות, שמירה על התנהגות רגועה בעת חשיפה לאתגר והבעת עניין בלימודים.

החוקרים מדווחים כי רק 31% מהמשיבים דיווחו על חשיפה למדיה דיגיטאלית בהיקף של פחות משעתיים בשבוע. ביתר המקרים, חשיפה למדיה דיגיטאלית עמדה בממוצע על 2-4 שעות ביום (36%), 4-6 שעות (17%), או 6 שעות ומעלה (17%).

ממודל שלקח בחשבון גיל, מין, גזע, דרגת עוני, שפה עיקרית בבית ורמת השכלה אימהית גבוהה יותר, עלה כי חלה ירידה תלוית-מינון בסיכויים להצלחה בכל חמשת הסמנים בילדות עם עליה בהיקף חשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע (P<0.001 למגמה של כל תוצא). הממצאים נותרו על כנם גם כאשר החוקרים השלימו ניתוח לפי קבוצות גיל, מין או דרגת עוני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בקרב ילדים בגיל בית-ספר, עליה חשיפה למדיה דיגיטאלית במהלך ימות השבוע קשורה בקשר מנה-תגובה שלילי עם מספר סמנים לשגשוג בילדות.

J Pediatr. 2018;197:268.e2-274.e2.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן