חשיפה למעשי בריונות בילדות הינה בעלת השפעה שלילית על הבריאות הנפשית, אך ההשפעה עשויה להיות מיוחסת למצב פגיע מלכתחילה ונראה כי פוחתת עם הזמן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת JAMA Psychiatry.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לאפיין את ההשפעה של חשיפה למעשי בריונות על המצב הנפשי בילדות ובהתבגרות. לדבריהם, הערכת היקף ההשפעה של חשיפה למעשי בריונות על המצב הנפשי הינה שיקול חשוב, עם השלכות אפשרויות להתערבויות למניעה ראשונית ושניונית.

החוקרים אספו נתונים ממחקר Twins Early Development Study, מחקר מבוסס-אוכלוסיה בין 1 בינואר, 1994 ועד 31 בדצמבר, 1996. איסוף הנתונים בוצע כאשר המשתתפים היו בגילאי 11-16 שנים בין 1 בדצמבר, 2005 ועד 31 בינואר, 2013. ניתוח הנתונים בוצע ב-1 בינואר, 2016 עד 20 ביוני, 2017.

הערכות המצב הנפשי בגילאי 11 ו-16 שנים וכללו חרדה, דיכאון, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הפרעות התנהגות ותסמינים דמויי-פסיכוזה (דוגמת מחשבות פאראנואידיות או הפרעות קוגניטיביות).

מדגם המחקר הסופי כלל 11,108 תאומים, כולל 5,894 בנות ו-5,214 בנים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 11.3 שנים בעת ההערכה הראשונה ועל 16.3 שנים בעת ההערכה האחרונה.

מניתוח הנתונים עלה חשיפה למעשי בריונות בגיל 11 שנים נקשרה עם הפרעות פסיכיאטריות, דוגמת חרדה, דיכאון, היפראקטיביות, אימפולסיביות והפרעת התנהגות. היקף ההשפעה פחת עם הזמן, כאשר מרבית הבעיות חלפו או פחתו משמעותית עם השנים, כך שלאחר חמש שנים, רק מחשבות פאראנואידיות וחוסר-ארגון קוגניטיבי נותרו. בנוסף, חלק גדול מהילדים שהיו קורבנות למעשי בריונות אובחנו עם מצב פגיע מלכתחילה שייתכן והביא לכך שהיו בסיכוי גבוה יותר לשמש כיעד למעשי בריונות.

החוקרים כותבים כי התמקדות במעשי הבריונות הינה גישה חשובה, אך לא זו תביא לפתרון הבעיה. חשוב להתערב גם באופן ממוקד בקבוצות ספציפיות של ילדים הפגיעים למעשי בריונות ולהתייחס לגורמי סיכון תוך בניית יכולת ההתמודדות עם מצבים אלו.

JAMA Psychiatry

לידיעה במדסקייפ