במאמר שפורסם במהלך חודש ספטמבר בכתב העת European Urology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול פומי במנה חד-פעמית של Solifenacin (וסיקר) היה טוב יותר משמעותית מפלסבו בהעלאת נפח MVV (Mean Volume Voided) בילדים עם פעילות יתר של שלפוחית השתן.
לאחר ארבעה שבועות הרצה שכללו אורתרפיה בלבד, כולל שבע התרוקנויות מתוזמנות ביממה, 189 ילדים בגילאי 5-17 שנים קיבלו טיפול פומי יומי ב- Solifenacin או פלסבו, ביחד עם אורותרפיה, למשך 12 שבועות.
הטיפול ב- Solifenacin החל במינון PED (Pediatric Equivalent Dose) של 5 מ”ג; בכל המקרים הותאם המינון למינון אופטיאמלי במרווחים של שלושה שבועות לאורך 9 שבועות.
כל המשתתפים דיווחו על לפחות ארבעה אירועי אי-נקיטת שתן ביממה בשבוע שטרם המחקר. בילדים שטופלו ב- Solifenacin תועדה עליה גדולה יותר ב-MVV מתחילת המחקר עד לתום הטיפול, בהשוואה למטופלים בפלסבו. ההבדל הממוצע ב-MVV בין הקבוצות עמד על 12.1 מ”ל.
על-פי ההערכות של 255 מ”ל קיבולת שלפוחית ממוצעת בילדים במחקר, החוקרים קבעו כי השינוי ב-MVV ככל הנראה הינו בעל חשיבות קלינית.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאי סיום משניים שכללו מספר ממוצע של אירועי אי-נקיטת שתן ביממה, מספר ממוצע של ימים או לילות ללא אירועי נקיטת שתן ותדירות מתן שתן.
עם זאת, החוקרים זיהו קשר משמעותי בין הטיפול הפעיל ובין שינוי גדול יותר בנפח התרוקנות מקסימאלי במהלך היום, מכאן עלה כי הטיפול ב- Solifenacin הוביל ליכולת תפקודית טובה יותר של שלפוחית השתן.
היארעות אירועים חריגים הייתה נמוכה, כאשר תופעות הלוואי הנפוצות עם Solifenacin כללו עצירות, הארכת מקטע QT ויובש בפה, כולם בדרגת חומרה קלה עד בינונית.
Eur Urol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!