בילדים עם חשיפה לעישון פאסיבי תועדו רמות גבוהות יותר של עופרת בדם, בהשוואה לצעירים שלא נחשפו לעישון פאסיבי, עם עליה אפשרית בסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Preventing Chronic Disease.
החוקרים כותבים כי הקשר בין עישון וכמות העופרת בגוף דווחו לפני כעשר שנים וממצאי המחקר הנוכחי מאשרים ומוספים נתונים נוספים על הממצאים הקודמים. הממוצע הגיאומטרי של רמות עופרת בדם המשתתפים הצעירים ביותר שנחשפו לעישון פאסיבי עמד על שני מיקרוגרם לד”ל, רמה המעידה על סיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.
לפי ה-CDC, אין רמה בטוחה של עופרת בדמם של ילדים, ורמות עופרת בדם עמדו על כ-2 מיקרוגרם לד”ל בילדים ונקשרו עם מדדי אינטליגנציה נמוכים יותר, היפראקטיביות ויכולת קוגניטיבית נמוכה יותר.
החוקרים בחנו את מגמות ריכוזי עופרת בדם במבוגרים וצעירים בין השנים 1999-2008. הם התבססו על נתוני סקר ה-NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) עם כ-34,000 משתתפים עם תיעוד רמות קוטינין בדמם (מטבוליט של ניקוטין) שאלון בנוגע לעישון ניתן למשתתפים בגילאי 12 שנים ומעלה. המשתתפים סווגו לארבע קטגוריות: לא-מעשנים ללא חשיפה פאסיבית לעישון, לא-מעשנים עם חשיפה מעטה לעישון פאסיבי, לא-מעשנים עם חשיפה רבה לעישון פאסיבי ומעשנים. החוקרים לקחו בחשבון את גיל המשתתפים, מצב סוציואקנומי, גיל של בני המשפחה שהתגוררו בבית, לידה בארץ זרה וחשיפה תעסוקתית לעופרת.
בהשוואה לילדים בגילאי 3-5 שנים ללא לעישון פאסיבי (ממוצע גיאומטרי של רמות עופרת בדם של 1.24 מיקרוגרם לד”ל), בילדים באותה קבוצת גיל עם חשיפה מעטה לעישון פאסיבי תועדו ריכוזי עופרת גבוהים פי 1.25 (1.55 מיקרוגרם לד”ל), ובילדים עם חשיפה רבה לעישון פאסיבי תועדו רמות גבוהות פי 1.7 (2.06 מיקרוגרם לד”ל). החוקרים זיהו רמות עופרת נמוכות יותר בקרב אלו שחיו מתחת לקו העוני, אלו שהתגוררו בבתים שנבנו בשנת 1949 או קודם לכן ובאלו שנולדו מחוץ לארצות הברית.
בכל שנת סקר, בקרב צעירים לא-מעשנים עם חשיפה לעישון פאסיבי תועדו ריכוזי עופרת גבוהים יותר בדם, בהשוואה לצעירים לא-מעשנים וללא חשיפה לעישון פאסיבי. ממצאים אלו נתרו גם לאחר שלקחו בחשבון את גורמים שונים העשויים היו להשפיע על הנתונים. בקרב מבוגרים בגילאי 19 שנים ומעלה, החוקרים זיהו ריכוזי עופרת גבוהים יותר בדם של מעשנים ולא-מעשנים עם חשיפה לעישון פאסיבי, בהשוואה לאלו שלא נחשפו לעישון פאסיבי. ממצאים אלו נותרו גם לאחר תקנון לחשיפה תעסוקתית למתכות כבדות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי ריכוזי עופרת מוגברים בדם בצעירים ובמבוגרים קשורים לחשיפה לעישון סיגריות הרבה מעבר לחשיפה שמקורה במגורים בבתים ישנים או חשיפה תעסוקתית. הן החשיפה לעופרת בבית והן החשיפה עקב עישון פאסיבי נפוצות יותר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ממצאים התומכים בצורך בחינוך הציבור בנוגע לסכנות של חשיפה לעופרת ועישון והתועלת של בתים ללא-עישון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!