פעילות גופנית עשויה להפחתת משקל בילדים בעלי עודף-משקל, אך מתוצאות מחקר חדש עולה כי ילדים אלו מצויים בסיכון מוגבר לפציעות ברגל, קרסול וכף הרגל בעקבות פעילויות אלו. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בעומס משקל רב יותר על הגפיים התחתונות.
החוקרים כותבים כי הממצאים הגיוניים, אך לא נערכו בעבר מחקרים מקיפים וחד-משמעיים בילדים. במסגרת המחקר הנוכחי הם בחנו 632 ילדים, בגילאי 7-12 שנים, עם מעקב במשך 2.5 שנים. כל הילדים לקחו חלק בשיעורי חינוך גופני למשך לפחות שעה וחצי בכל שבוע וההורים דיווחו על פציעות של הילדים, עם אישור של הרופא המטפל. 10% מהילדים במחקר הוגדרו כבעלי עודף-משקל לפי מדדי מסת הגוף ו-1% הוגדרו כבעלי השמנת-יתר.
בסיכומו של דבר, תועדו 673 פציעות בגפיים התחתונות במהלך תקופת המחקר.
מהנתונים עולה כי בילדים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, על-פי מדדי מסת הגוף ואחוז השומן בגוף, תועד הסיכון הגדול ביותר לפציעות בפלג הגוף התחתון. עם זאת, ההבדלים בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין היו קטנים.
בילדים עם מדדי מסת גוף תקינים תועדו 4.4 פציעות לכל 1,000 חשיפות לפעילויות ספורט (השתתפות בשיעור חינוך גופני במשך 1.5 שעות או פעילות ספורט אחת לאחר שעות הלימודים), בהשוואה ל-5.3 פציעות ל-1,000 חשיפות בילדים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, לפי מדד מסת הגוף.
שיעור הפציעות היה דומה כאשר החוקרים הפרידו בין ילדים בעלי משקל תקין ואלו בעלי משקל עודף על-פי אחוז השומן בגוף.
החוקרים מדגישים כי אין להתייחס לממצאים כאילו מדובר בהמלצה לילדים בעלי משקל עודף להימנע מפעילות גופנית. ההשלכות ארוכות הטווח של אורח חיים סדנטרי חמורות בהרבה, בהשוואה לעליה קטנה בסיכון לפציעות בילדים בעלי משקל עודף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!