תסמינים פסיכוטייים בבני נוער, במיוחד באלו מהם הסובלים מפסיכופתולוגיות קיימות,  עשויים לשמש כסמן מוקדם לנסיונות התאבדות, כך עולה ממצאי מחקר חדש.

לדברי החוקרים, הערכה של נסיונות התאבדות עתידיים באדם קשה במסגרת הקליניקה, ללא סמנים ברורים ומובחנים. מטרתם היתה להעריך האם תסמינים פסיכוטיים, ישירים או מעומעמים,  יכולים לשמש כמרקרים קליניים להערכת הסיכון לנסיונות התאבדות.

החוקרים התבססו על עוקבה פרוספקטיבית בבית ספר שכללה 1112 מתבגרים, בני 13-16, שעברו הערכה בתחילת המחקר ולאחר 3 ו-12 חודשים עבור פסיכופתולוגיות, תסמינים פסיכוטיים ונסיונות התאבדות, לפי דיווח אישי. יעד המחקר העיקרי היה עדויות לנסיונות התאבדות במהלך המעקב, בנקודת הזמן  של 3 חודשים ושל שנה , ונסיונות  אקוטיים להתאבדות  (שהוגדרו ככאלה שהתרחשו בשבועיים שלפני ההערכה). 

 החוקרים מצאו כי בקרב המדגם, כ-7% דיווחו על תסמינים פסיכוטיים בתחילת המחקר, ומתוכם, 7% דיווחו על נסיונות התאבדות לאחר שלושה חודשי מעקב, לעומת 1% בלבד בקרב שאר הקבוצה (עם יחס סיכויים של 10.01, 95% CI, 2.24-45.49); כ- 20% מהקבוצה המצומצמת דיווחו על נסיונות התאבדות לאחר שנה, לעומת 2.5% בקבוצה הכללית (OR, 11.27; 95% CI, 4.44-28.62). בקרב בני נוער שסבלו מפסיכופתולוגיות בתחילת המחקר שדיווחו על תסמינים פסיכוטיים, 14% דיווחו על נסיונות התאבדות לאחר 3 חודשים (OR, 17.91; 95% CI, 3.61-88.82) ו-34% דיווחו על נסיונות התאבדות לאחר שנה (OR, 32.67; 95% CI, 10.42-102.41). בני נוער שסבלו מפסיכופתולוגיה שדיווחו על תסמינים פסיכוטיים היו בסיכון גבוה פי 70 לנסיונות התאבדות חמורים (OR, 67.50; 95% CI, 11.41-399.21). הפערים הללו לא הוסברו על ידי נטל של תסמינים פסיכיאטריים לא פסיכוטיים, על ידי תחלואה מרובה במקביל או בשל  שימוש בסמים. במודל סיבתי,  לתסמינים פסיכוטיים יוחסו 56-75% מנסיונות ההתאבדות בחלק האוכלוסיה הזה.

החוקרים מסכמים כי בני נוער הסובלים מפסיכופתולוגיות  וכאלה שדיווחו על תסמינים פסיכוטיים נמצאים בסיכון גבוה לבצע נסיונות התאבדות. לדעתם, יש צורך דחוף בהערכה קלינית זהירה יותר של התסמינים הפסיכוטיים בשירותי בריאות הנפש ובהבנה טובה יותר של המשמעות הפתולוגית של תסמינים אלה.

לתקציר המחקר

 JAMA Psychiatry. 2013