מה בין משך השינה ובין הפרעות התנהגות בילדים? (J Dev Behav Pediatr.)

בילדים עם משך שנת לילה קצר יחסית קיים סיכון מוגבר למספר הפרעות התנהגות מוחצנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת יולי/אוגוסט של כתב העת Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics.

מחקר העוקבה כלל 9,000 ילדים לפני גיל בית-ספר ומצא כי באלו עם פחות מתשע שעות שינה בלילה תועדה שכיחות גבוהה יותר של אימפולסיביות, כעס ופעילות-יתר, בהשוואה למקביליהם שישנו יותר בכל לילה. בילדים שישנו פחות נרשמה עליה של 80% בסבירות לאגרסיות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 8,950 ילדים בגילאי ארבע שנים ממחקר Early Childhood Longitudinal Study-Birth Cohort (51.3% בנים; 53.8% לבנים; 25.1% היספאנים; 13.9% שחורים).

משך השינה של הילדים נבחנה על-בסיס דיווחי הורים מבוססי-מחשב של שעות השינה במהלך ימות השבוע וזמני השכמה. מדד PKBS-2 (Preschool and Kindergarten Behavior Scale) שימש להערכת שש התנהגויות מוחצנות.

שעת השינה הממוצעת של כלל הילדים הייתה 20:39 ושעת ההשכמה הממוצעת הייתה 7:13 בבוקר.

החוקרים בחנו משך שינה נמוך וגבוה מ-9.44 שעות, שהיה נמוך בסטיית תקן אחת מהכמות הממוצעת.

מהתוצאות עולה כי בילדים שישנו פחות מ-9.44 שעות שינה בלילה (11% מהמשתתפים) יחס הסיכויים המתוקן לשש הפרעות ההתנהגות היה גבוה יותר, בהשוואה לילדים שישנו יותר בכל לילה.

יחס הסיכויים להתנהגות אגרסיבית עמד על 1.81, יחס הסיכון לאימפולסיביות עמד על 1.44, באשר לכעס יחס הסיכון עמד על 1.40 וכך גם התנהגות מציקה, יחס הסיכון לפעילות-יתר עמד על 1.30.

מין המשתתפים, מספר שעות הצפייה בטלוויזיה ותסמיני דיכאון אימהי לא זוהו כגורמי סיכון אינדיבידואליים למשך שינה קצר יותר. עם זאת, בבנים שצפו בטלוויזיה למעלה משעתיים בלילה ובבנים לאימהות עם תסמיני דיכאון מדדי ההתנהגות היו גרועים יותר בהשוואה לתתי-קבוצות אחרים.

החוקרים מציינים כי למחקר מספר מגבלות, כולל מחקר חתך, כך שלא ניתן לקבוע סיבתיות, והעובדה כי מדד PKBS-2 אינו מדד המשמש באופן קבוע, וכן העובדה שדיווחי הורים באשר למספר שעות השינה של ילדיהם אינו מדויק במאת האחוזים. לכן, עם כל הגורמים הללו, החוקרים התרשמו מעוצמת הקשר בין משך השינה וההתנהגות של הילדים.

J Dev Behav Pediatr. 2013;34:384-391

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן