בילדים עם משך שנת לילה קצר יחסית קיים סיכון מוגבר למספר הפרעות התנהגות מוחצנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת יולי/אוגוסט של כתב העת Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics.
מחקר העוקבה כלל 9,000 ילדים לפני גיל בית-ספר ומצא כי באלו עם פחות מתשע שעות שינה בלילה תועדה שכיחות גבוהה יותר של אימפולסיביות, כעס ופעילות-יתר, בהשוואה למקביליהם שישנו יותר בכל לילה. בילדים שישנו פחות נרשמה עליה של 80% בסבירות לאגרסיות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 8,950 ילדים בגילאי ארבע שנים ממחקר Early Childhood Longitudinal Study-Birth Cohort (51.3% בנים; 53.8% לבנים; 25.1% היספאנים; 13.9% שחורים).
משך השינה של הילדים נבחנה על-בסיס דיווחי הורים מבוססי-מחשב של שעות השינה במהלך ימות השבוע וזמני השכמה. מדד PKBS-2 (Preschool and Kindergarten Behavior Scale) שימש להערכת שש התנהגויות מוחצנות.
שעת השינה הממוצעת של כלל הילדים הייתה 20:39 ושעת ההשכמה הממוצעת הייתה 7:13 בבוקר.
החוקרים בחנו משך שינה נמוך וגבוה מ-9.44 שעות, שהיה נמוך בסטיית תקן אחת מהכמות הממוצעת.
מהתוצאות עולה כי בילדים שישנו פחות מ-9.44 שעות שינה בלילה (11% מהמשתתפים) יחס הסיכויים המתוקן לשש הפרעות ההתנהגות היה גבוה יותר, בהשוואה לילדים שישנו יותר בכל לילה.
יחס הסיכויים להתנהגות אגרסיבית עמד על 1.81, יחס הסיכון לאימפולסיביות עמד על 1.44, באשר לכעס יחס הסיכון עמד על 1.40 וכך גם התנהגות מציקה, יחס הסיכון לפעילות-יתר עמד על 1.30.
מין המשתתפים, מספר שעות הצפייה בטלוויזיה ותסמיני דיכאון אימהי לא זוהו כגורמי סיכון אינדיבידואליים למשך שינה קצר יותר. עם זאת, בבנים שצפו בטלוויזיה למעלה משעתיים בלילה ובבנים לאימהות עם תסמיני דיכאון מדדי ההתנהגות היו גרועים יותר בהשוואה לתתי-קבוצות אחרים.
החוקרים מציינים כי למחקר מספר מגבלות, כולל מחקר חתך, כך שלא ניתן לקבוע סיבתיות, והעובדה כי מדד PKBS-2 אינו מדד המשמש באופן קבוע, וכן העובדה שדיווחי הורים באשר למספר שעות השינה של ילדיהם אינו מדויק במאת האחוזים. לכן, עם כל הגורמים הללו, החוקרים התרשמו מעוצמת הקשר בין משך השינה וההתנהגות של הילדים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!