מה בין אורח חיים סדנטרי ובין הקואורדינציה המוטורית בילדים? (Am J Hum Biol.)

ילדים המבלים למעלה מ-75% מזמנם בצפייה בתוכניות טלוויזיה או פעילויות סדנטריות אחרות חלה עליה של פי 5-9 בשכיחות קואורדינציה מוטורית ירודה, בהשוואה לילדים פעילים יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Human Biology. בנוסף, הגברת הפעילות הגופנית בלבד אינה מפצה על ההשפעות השליליות של אורח חיים סדנטרי, ללא הפחתת כמות הזמן שמבלים בפעילויות סדנטריות.

החוקרים ערכו מחקר מבוסס-בית ספר בו 213 ילדים מצפון פורטוגל (110 בנות ו-103 בנים) בגילאי 9-10 שנים ענדו מד שתיעד את הפעילות הגופנית והסדנטרית היומית שלהם במשך חמישה ימים רצופים במהלך אביב 2010.

החוקרים מדדו את הקואורדינציה המוטורית באמצעות מבחן גרמני להערכת קואורדינציה שבחן את יכולת הקפיצה, דילוג, שיווי משקל ושינוי פלטפורמה של הילדים. הם גם חישבו את יחס היקף מותניים-גובה והתבססו על המענה לשאלונים של הורים להערכת משתנים הנוגעים לבריאות ההורה והילד ורמת ההשכלה של האם, מדד למצב הסוציו-אקונומי.

למרות שב-46.3% מהבנות וב-59.3% מהבנים הקואורדינציה המוטורית הייתה תקינה או טובה, בבנות הקואורדינציה הייתה פחות טובה והן בילו מספר דקות קטן יותר בפעילות גופנית מתונה או מאומצת בכל יום, בהשוואה לבנים. בבנים זמני הפעילות הסדנטרית היו קטנים יותר בהשוואה לבנות. הבנות בילו בפעילות סדנטרית כ-77.20% ממהלך היום, לעומת 73.90% בבנים (p<0.001). בדומה, שיעור הזמן שבילו בפעילות גופנית מתונה, מאומצת ומאומצת מאוד עמד בממוצע על 74.12% מהדקות ביממה בבנות ו-91.35% מסך הדקות הממוצע ביום בבנים (p<0.001).

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי לחשב את הסף הסדנטרי בו הזמן הסדנטרי היה גורם בלתי-תלוי מפעילות גופנית המשפיע על הקואורדינציה המוטורית ומצאו כי מדובר ב-77.29% (p=0.0021) בבנות ו-76.49% בבנים (p=0.0023).

בשני המינים, בקבוצת הילדים עם פעילות סדנטרית מעטה נרשם סיכוי גבוה יותר לקואורדינציה מוטורית טובה, בהשוואה לאלו עם פעילות סדנטרית גבוהה, ללא תלות בפעילות גופנית, זמן ענידת מדי האצה, יחס היקף מותניים לגובה ורמת ההשכלה של האם (יחס סיכויים של 5.065 בבנות ו-9.149 בבנים, p<0.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי רמות פעילות גופנית בעצמן אינן מתגברות על ההשפעה המזיקה של פעילות סדנטרית על הקואורדינציה המוטורית. הנתונים מדגישים את חשיבות עידוד הימנעות מפעילות סדנטרית בילדים במטרה לשפר את הקואורדינציה המוטורית.

Am J Hum Biol. Published online August 15, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן