טיפול התנהגותי מקל על גמגום בתוך שבוע בלבד (Neurology)

החלק השמאלי של אזור ה-Pars Opercularis (PO) במוח הינו אזור האחראי להפרעות נוירו-התפתחותיות בחולים עם הפרעות מסוג PDS (Persistent Developmental Stuttering), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב עת Neurology. מהמאמר עולה עוד כי טיפול התנהגותי בן שבוע בלבד עשוי להקל על תסמיני גמגום.

חלק גדול מהחולים המגמגמים סבלו מהמגבלה עוד מילדותם, ואינם סובלים רק מאנומליות נוירו-התפתחותיות אלא מפתחים גם צורות פיצוי שונות.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים הבדלים עצביים בין חולים מגמגמים וביקורות ללא הפרעת גמגום ולזהות אילו קבועים ואילו משתנים עם טיפול. לשם כך, החוקרים תיעדו את RSFC (Resting State Functional Connectivity) ב-15 חולים עם PDS לאחר טיפול התערבותי קצר-טווח, 13 חולים עם PDS שלא לקחו חלק בהתערבות ו-13 ביקורות ללא הפרעת שפה. כל המשתתפים היו גברים, עם העדפה ליד ימין.

מדד SSI-3 (Stuttering Severity Instrument III) של כלל המשתתפים במחקר עמד על לפחות דרגה קלה. הקבוצות תאמו ברמת ההשכלה. כל המשתתפים במחקר עברו בדיקות הדמיה בתודה מגנטית בתחילת המחקר ובתומו.

התערבות התנהגותית תחת השגחה כללה שלושה מפגשים ביום, במהלך שבעה ימים רצופים. במהלך המפגשים, המשתתפים התבקשו לחזור על מילים אקראיות במנדרינית, ולקרוא בקול בם מילים שהוצגו ויזואלית. הם גם התבקשו להתאמן על דפוסי הדיבור החדשים בעצמם.

בחולים שלקחו חלק בקבוצת ההתערבות, השיפור במדד הממוצע במבחנים להערכת גמגום ובאחוז ההברות שנאמרו בגמגום. לא תועד שינוי במדדים באלו שלא קיבלו טיפול.

מבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית עלה כי לפני הטיפול, מדדי RSFC ועובי הקורטקס היו מופחתים ב-PO השמאלי בכל החולים עם PDS, בהם גם זוהתה אינטראקציות משמעותיות יותר בצרבלום. ההתערבות לא הביאה לשינוי בקשרים התפקודיים של אזור Broca, אך ביאה להפחתת הקישוריות התפקודית בצרבלום בדרגה דומה לזו שתוארה בביקורות.

שינויים אלו אירעו כאשר המשתתפים נחו ולכן לא דיברו. מכאן עולה כי אזור Broca משחק תפקיד חשוב בהפחתת תסמיני גמגום עם הטיפול.

במחקרים קודמים להערכת גמגום, הן הפרעות בפעילות אזורית והן אנומליות בקשרים תפקודיים (אינטראקציות בין אזורים במוח) באזור ה-PO דווחו באנשים מגמגמים. אך לפי הממצאים הללו, אזור זה עדיין מעורב עם אזורים אחרים מפצים. עם טיפול קצר-טווח, המחקר הנוכחי הצליח לזהות אנומליות עצביות יציבות ואלו שאינן יציבות. הממצאים מדגימים כי אזור זה יציב עם טיפול.

מעניין לציין כי המחקר לא זיהה הבדלים באזור ה-Frontal Operculum-Anterior Insula מימין. במקרים בהם ישנו נזק למוח השמאלי, האזורים ההומולוגים מימין לרוב מפצים על החסר, ומאמינים כי להפעלת-יתר של אזורים פרונטאליים מימין תפקיד מפצה בגמגום.

מתוצאות המחקר עולה כי לאזורים שונים במוח צורות פיצוי שונות.

Neurology. 2012;79:625-632; Published online August 8, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן