הליכה על האצבעות בילדים אינה מעידה על בעיה רפואית חמורה (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי למעלה ממחצית מהילדים הקטנים ההולכים על קצות האצבעות יפסיקו לעשות זאת בעצמם עד גיל חמש. מרבית הילדים הנוהגים ללכת על האצבעות אינם צפויים לבעיות נוירופסיכיאטריות או הפרעות התפתחות.

לדברי החוקרים, הליכה הינה אבן דרך חשובה, ובמקרים בהם ההליכה אבנורמלית, לעיתים קרובות עולה חשש מצד הרופאים וההורים. הליכה על האצבעות עשויה ללוות הפרעות שונות, דוגמת שיתוק מוחין ודיסטרופיה של שרירים, אך עשויה להופיע גם בילדים ללא הפרעות אלו. במקרים אלו, נוהגים להשתמש בהגדרה של הליכה אידיופטית על האצבעות. הסיבה לכך אינה ידועה וייתכן כי נובעת מגורמים הקשורים בעצבים, בשרירים, בהתערבות של השניים, או בגורם לא-ידוע אחר.

במסגרת המחקר, הורים ללמעלה מ-1,400 ילדים לקחו חלק במחקר, שנערך בדרום-מזרח שבדיה. בעת בדיקת המעקב השגרתית כאשר הילדים היו בני 5.5 שנים, ההורים נשאלו מספר שאלות בנוגע לילדיהם והליכה על האצבעות.  החוקרים מצאו כי 5% מכלל הילדים הקטנים הלכו לעיתים על האצבעות. עם זאת, עד גיל 5.5, פחות ממחציתם המשיכו לעשות זאת. לרוב, הליכה על קצות האצבעות הופיעה לראשונה כאשר התחילו ללכת באופן עצמאי, אם כי חלק הלכו באופן תקין במהלך השנה הראשונה ומעבר לה.

ילדים שהלכו בעבר על האצבעות עשו זאת במשך למעלה מ-1-2 שנים לפני שהלכו באופן תקין. ילדים שעדיין הלכו על האצבעות בגיל 5.5 שנים עשו זאת במשך 25% מהזמן. בילדים עם אבחנה של הפרעה קוגניטיבית או נוירו-פסיכיאטרית, דוגמת אוטיזם, נרשמה שכיחות גבוהה יותר של הליכה על קצות האצבעות; במחקר הנוכחי, 41% מהילדים הללו נהגו ללכת על האצבעות.

באשר להורים, חשוב שיבינו כי במרבית המקרים, הליכה על ה אצבעות אינה מעידה על בעיה כלשהי ברקע . עם זאת, הורים רבים חוששים באופן מובן כאשר ילדיהם מתחילים ללכת על קצות האצבעות. לעיתים רחוקות נדרש טיפול במצבים אלו בילדים בגיל שש שנים ומטה, אלא אם הגורם להפרעה הוא קיצור גיד אכילס או שרירי הרגליים.

Pediatrics, July 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן