ממחקר חדש, שפורסם ב-Journal of Critical of Clinical Endocrinology & Metabolism, עולה כי תוכנית פעילות גופנית בת 3 חודשים מביאה לשיפור בתפקודי לב-ריאות בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS).

לדברי החוקרים, PCOS היא מחלה אנדוקרינית, הדומה מאוד למספר גורמי סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.  מחקרים קודמים הוכיחו כי בנשים עם PCOS קיימת הפרעה בתפקודי לב-ריאות. אין נתונים באשר להשפעות תוכנית אימונים מובנית על תפקודי לב-ריאה בנשים עם PCOS.

במסגרת המחקר, חולקו 90 נשים צעירות עם PCOS לקבוצת התערבות (פעילות גופנית PCOS-T), שכללה תכנית אימונים מובנית בת 3 חודשים, או קבוצת ביקורת (PCOS-UnT). בכל קבוצה נכללו 45 נשים והחוקרים עקבו אחר הפרופיל ההורמונלי והמטבולי, וכן אחר תפקודי לב-ריאה ומדדי פעילות גופנית.

לאחר 3 חודשים, נשים בקבוצת ההתערבות זכו לשיפור בצריכת החמצן המקסימלית (VO2max; +35.4%), עומס עבודה מקסימילי (+37.2%), ירידה במדדי BMI (4.5%-) וברמות CRP (10%-), ושיפור במדדי רגישות לאינסולין (p<0.001 לכל ההשוואות). במהלך אותה תקופה, לא זוהו שינויים בקבוצת הביקורת.

מגבלות המחקר כללו גודל מדגם קטן, חוסר יכולת להכליל את הממצאים לנשים מבוגרות יותר, ותקופת מעקב מוגבלת.

לסיכום, תוכנית אימונים מובנית, בת 3 חודשים, הביאה לשיפור בתפקודי לב-ריאה בנשים צעירות עם PCOS. לאור העדויות התומכות בקשר ישיר בין פעילות גופנית ומניעת תנגודת לאינסולין, והעובדה שפעילות גופנית מגבירה את הביוגנזה המיטוכונדריאלית ומשפרת את מאזן הגלוקוז ופעילות אינסולין בנשים עם תנגודת לאינסולין, המחקר הנוכחי מחזק את ההמלצות לטיפול מניעתי בנשים עם PCOS, כולל פעילות גופנית. תוכנית אימונים מובנית היא אפשרות טיפול פשוטה, אותה ניתן ליישם בבטחה ובאופן רוטיני ונרחב להורדת הסיכון הקרדיווסקולרי בנשים צעירות עם PCOS.

J Clin Endocrinol Metabol. Published online January 30, 2007.

לידיעה במדסקייפ