ה-AAP (American Academy of Pediatrics) עדכן את ההמלצות בנוגע לטיפול בילדים הסובלים מאי סבילות ללקטוז ופרסם אותם במהדורת ספטמבר של Pediatrics. ההנחיות החדשות טוענות, שייתכן ואין צורך בהוצאת מוצרי חלב מהתזונה.
עיכול של לקטוז באנשים מסוימים יכול לגרום לסימפטומים בטנים מגוונים, וניתן לטיפול על ידי הגבלה תזונתית או תחליף אנזימתי כתלות בכמות הלקטוז שצורכים ובדרגת חסר הלקטז. על רופאים להיות מודעים ליתרונות ולמחלוקות הקשורות לצריכת מוצרי חלב ופורמולות לתינוקות המבוססות על חלב. תוכן הלקטוז בחלב לעיתים קרובות משפיע על ההחלטה הסופית בנוגע לשימוש או הפסקת החלב בתזונה.
אך לדברי החוקרים, להימנעות מחלב וממוצרי חלב יש אפקט שלילי על צריכת סידן וויטמין D בתינוקות, בילדים ובמתבגרים. מוצרי חלב גם מספקים חומרים מזינים, כגון חלבון, דבר ההופך אותם למקור חשוב של תזונה עבור גדילת הילדים.
מאז ש-AAP פרסמו את ההמלצות הראשונות שלהם בנוגע לאי סבילות ללקטוז ב-1978, היו שינויים משמעותיים בנוגע לידע ולגישה של אי סבילות ללקטוז. ההנחיות החדשות מעדכנות את ההנחיות, שיצאו בשנת 1978 ומכניסות שינויים משנת 1990 ועדכונים בנוגע להמלצות בנוגעות לצריכת סידן בתזונה.
אי סבילות ללקטוז היא גורם נפוץ לכאבי בטן בילדים ובבני נוער. המצב מיוחס לחסר ראשוני בלקטז ואינו נפוץ לפני גיל 2-3 שנים בכל האוכלוסיות. כשתת ספיגה של לקטוז הופכת לגלויה לפני גיל 2-3 שנים, יש לחשוב על אטיולוגיות אחרות.
הערכה קלינית של ילדים עם חשד לאי סבילות ללקטוז כוללת הוצאה מהתזונה של מוצרי מזון המכילים לקטוז ומבחן תיגר. מבחן יותר רשמי לא פולשני בודק PH בצואה בנוכחות שלשול מימי ומבחן מימן בנשימה. מבחן פולשני יותר מוחלט יכול לכלול ביופסיית מעי לשם הגדרת ריכוזים של לקטז ודי-סכרידים אחרים.
טיפול באי סבילות ללקטוז כולל שימוש במוצרי חלב המטופלים בלקטז או מתן תחליף אוראלי של לקטז, הגבלה של מוצרים המכילים לקטוז או הוצאת מוצרי חלב מהתזונה. AAP ממליצים על צריכת מוצרי חלב כמקור חשוב לסידן לבריאות מינרל העצם וחומרים מזינים אחרים המקדמים גדילה בילדים ובמתבגרים. יש לספק מקורות תזונתיים אחרים של סידן ותחליפי סידן אם מוציאים מהתזונה מוצרי חלב.
הוצאה מהתזונה של מוצרי חלב וחלב בדרך כלל לא נחוצה כדי לטפל באי סבילות ללקטוז. גישות טיפול חדשות יותר לטיפול באי סבילות ללקטוז כוללות שימוש במוצרים המעוכלים חלקית, כגון מוצרי חלב המומסים על ידי חיידקים, גבינות ומוצרים המכילים Lactobacillus acidophilus.
עדות, שהימנעות ממוצרי חלב יכולה להביא לצריכה לא מספיקה של סידן וכתוצאה מכך למינרליזצית עצם תת אופטימאלית, מגבירה את החשיבות של מתן אלטרנטיבות לחלב. מוצרי החלב נשארים מקור העיקרי לחלבון ולחומרים מזינים אחרים החיוניים לגדילת הילדים.
חלב ללא לקטוז וחלב עם רמה נמוכה של לקטוז עבור ילדים הצעירים מגיל שנתיים, זמין בצורה נרחבת בסופר מרקטים. מעבר לילדות, תחליפים של חלב פרה המבוססים על אורז, סויה או חלבונים זמינים ובדרך כלל הם חופשיים מלקטוז. אך התוכן התזונתי של רוב סוגי החלב הללו לא שווה לזה של חלב פרה. סוגי חלב אחרים של יונקים, כולל חלב עז, לא חופשיים מלקטוז.
תוכן ויטמין D במוצרים המהווים תחליפי חלב משתנה, כך שהורים חייבים לבדוק את התוויות כדי לוודא את התוכן של ויטמין D במוצרים אלה.
בגלל שלילדים יכולה להיות אי סבילות חלקית למוצרי חלב, תמרונים תזונתיים בלבד יכולים לעזור להימנע מסימפטומים בחלק מהילדים. התמרונים כוללים כמויות קטנות של לקטוז בחלקים של 4 עד 8 ozs, פיזור התזונה הכוללת לקטוז במשך היום, צריכה שלה עם מזונות אחרים, צריכת חלב המוגבלת ל-1 עד 2 כוסות חלב ביום או צריכת יוגורט או גבינה מיושנת.
קפסולות זמינות אוראליות של תחליף לקטז או מוצרי חלב עם לקטז יכולים לאפשר לאינדיבידואל עם אי סבילות ללקטוז לצרוך בצורה חופשית חלק או את כל מוצרי החלב.
לסיכום, למרות שאי סבילות ללקוז הוא מצב, שלעיתים רחוקות מסכן חיים, הסימפטומים שלו יכולים להביא לאי נוחות משמעותית, להפריע לאיכות החיים, לירידה בנוכחות בבית הספר, בפעילויות ספורטיביות, לאיבוד זמן בעבודה, ולעלויות לאינדיבידואל, למשפחות ולחברה. הטיפול הוא יחסית פשוט ומטרתו להוריד או להוציא מהתזונה את החומר המגרה, לקטוז, על ידי הוצאתו מהתזונה או על ידי מתן טיפול תחליפי של האנזים לקטז. יש לספק לאינדיבידואלים הנמנעים מצריכת חלב, סידן ממקורות לא תזונתיים או תחליף של סידן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!