ישנם לקחים, שצריך ללמוד ממקרה המוות של ילדה בת 5, שקרה עקב דיכוי אדרנל על ידי שימוש ממושך במינון גבוה בצורה יצאת דופן של fluticasone בשאיפה, שניתן לטיפול באסתמה. הלקחים והמקרה מובאים באתר של Safer Health Care.
הילדה התחילה טיפול ב- budesonide בשאיפה בגיל 19 חודש, הטיפול שונה תוך זמן קצר ל- fluticasone בשאיפה על ידי הרופא הכללי שלה, ועד למותה, היא הייתה על מינונים, שנעו בין 500 ל-2000 mcg פר יום. יש לציין כי המינון המקסימאלי המותר לילדים מעל גיל 4 שנים הינו 400 mcg. התרופה אינה מותרת לשימוש בילדים מתחת לגיל 4 ובתקופות מסוימות בחיים שלה, נרשם לילדה מינון של תרופה, שהיה שווה או שעבר את המינון המקסימאלי המותר למבוגרים. למרות שחוות דעת של מומחה המליצה על ירידה במינון התרופה, לא הובהר לרופא הכללי כיצד בדיוק לרדת במינון או מה החשיבות של ירידה במינון, לכן המינון הועלה בשנית כשסימפטומי האסתמה חזרו. הילדה מתה ב-23 בנובמבר 2001 לאחר, שאושפזה בבית החולים בשל כאב בטן, לטרגיות והידרדרות מהירה בבריאות. נתיחה לאחר המוות לא זיהתה את סיבת המוות.
אחיה הגדול של הילדה, שגם טופל במינונים גבוהים של fluticasone, אושפז בבית חולים חודש לאחר שאחותו נפטרה וגם התלונן על כאבי בטן. בדיקת CT חשפה נפיחות מוחית, הוא הועבר לטיפול נמרץ והתאושש לחלוטין. שמו לב לכך, שרמת הקורטיזול אצלו הייתה נמוכה מהמצופה, ומבחן Synacthen חשפה דיכוי חמור של האדרנל. תוצאה זו הביאה את הרופאים לחזור על הממצאים של נתיחת הגופה של אחותו מחדש, גם שם מצאו אי ספיקת אדרנל ודיכוי שלו בשל הטיפול בסטרואידים. מקרה זה נחקר בסקוטלנד, והחקירה העבירה ביקורת על כל האספקטים של הטיפול בילדה ולקחים חשובים מהטיפול בה בכדי לקדם את בטיחות החולים.
ממצאי החקירה מובאים בדו”ח בטיחות זה, כולל מדוע השריף מאמין שמקרה המוות של הילדה היה יכול להימנע וכיצד הטיפול שלה בעצם פגע בה. התגובה של הימרן למותה של הילדה גם מופיעים בדו”ח, כמו גם נושאים אחרים של בטיחות החולה ותרופות הניתנות לילדים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!