הממצאים, שהוצגו בכנס השנתי של האיגוד הרספירטורי האירופאי, הראו כי ילדים שנוחרים נמצאים בסבירות גבוהה יותר לדלקות אזניים חוזרות ולהוצאת השקדים. יתכן והקשר הוא תוצאה של נזק מוקדם שנגרם ממצב כרוני בינקות או רגישות גבוהה יותר לזיהומים בדרכי האוויר העליונות.

החוקרים בדקו את שכיחות הנחירות בילדים וההשפעות על הבריאות לטווח ארוך כיוון שמחקרים קודמים הראו כי נחירה שגרתית בילדים קשורה להמוגלובין גבוה, בעיות התנהגות, יכולות אקדמיות נמוכות, אפילו ללא דום נשימה בשינה או היפוקסיה סירוגין.

החוקרים ערכו שאלונים ב-1998, 2001 ו-2003 ב-8,700 ילדים. 7,390 (85%) מההורים ענו על השאלון לפחות פעם אחת, ו-3,331 (38%) ענו בכל שלושת הפעמים.

ב-1998, 8% מהעונים ציינו כי ילדיהם נוחרים בלילה; הילדים היו בגיל 1-4 שנים באותו הזמן. ב-2001 ו-2003, אחוז הנחירות היה 11%. בזמן זה בילדים היו בגיל 4-7 שנים ו-6-9 שנים בהתאמה.

החוקרים מצאו גם כי הילדים שנחרו היו בסבירות להמשיך לנחור. מאלו שהוריהם דיווחו על נחירה ב-1998, 46% מההורים דיווחו על המשך הנחירה ב-2001, ו-35% דיווחו על נחירה ממושכת גם ב-2001 וגם ב-2003.

אלו שנחרו כשהיו בגילאים 6-9 היו בסבירות של פי 6 לנחור כשהיו בגיל 1-4 שנים, ובסבירות של פי 30 לנחור בגילאים 4-7 שנים. מהילדים בגיל 4-7 שנים, אלו שנחרו היו בסבירות של פי 2.6 להפרעות שינה (P < .01) ופי 1.4 לדלקות אזניים חוזרות (P = .04).

אלו שנחרו בגיל 1-4 שנים היו בסיכון של 17% לדלקות אזניים חוזרות בגיל 6-9 שנים וסיכון של 16% לניתוח הוצאת שקדים. לילדים שאינם נוחרים, אחוזי דלקות באזניים והוצאת שקדים היו 7% ו-3% בהתאמה. עם זאת, הבדלים אלו לא היו משמעותיים סטטיסטית.

למרות זאת, החוקרים מעודדים את הרופאים לקחת ברצינות את דיווחי ההורים לגבי נחירות ילדיהם ולבדוק ילדים אלו להפרעות נוספות, כמו דלקות אזניים חוזרות ולשאול את ההורים האם לילד היו בעיות אקדמיות או התנהגותיות, היכולות להיות קשורות לאיכות שינה נמוכה.

ERS 15th Annual Congress: Abstract 1605. Presented Sept. 19, 2005

לידיעה במדסקייפ