במשך 20 השנים האחרונות היו השערות לגבי קשר בין אימוניזציה ועלייה באוטיזם. עם זאת, מחקר שפורסם בגיליון ינואר של Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine מציע כי העלייה עשויה להיות בעקבות שיפור עירנות, שינויים בקריטריוני איבחון וזמינות שירותים, ולא גורמים סביבתיים או אימוניזציה.

זהו המחקר הראשון שבודק את היקרות מקרים חדשים של אוטיזם ע”י שימוש בקריטריון עקבי ועדכני לאוטיזם לאוכלוסיה מסויימת במשך תקופה ארוכה. ע”י כך, המחקר מסביר את השיפורים בקריטריון האיבחון לאוטיזם, שיפור בהבנת הקהילה הרפואית למחלה זו ושינויים בחוקי חינוך.

המחקר מצא כי עלייה בהיקרות אוטיזם מתיישבת עם הרחבת הקריטריונים האבחנתיים לאוטיזם וחוקי חינוך חדשים הכוללים אוטיזם כקטגוריה למיגבלה. שני האירועים התרחשו שנים רבות לאחר שאימוניזציה היתה מנדט לכניסה לבית ספר. באופן רחב יותר, הקריטריון האיבחוני המדוייק לאוטיזם הוצג ב-1987. קודם לכן, ילדים עם אוטיזם קיבלו אבחנה מדוייקת פחות כמו למשל התפתחות מאוחרת או פיגור שכלי, וילדים עם סימפטומים קלים לא זוהו כלל. חוקי החינוך החדשים ב-1991 שיפרו את שמינות שירותי החינוך לילדים עם אוטיזם.

מאגר הנתונים בו השתמשו מאפשר לחוקרים ךזהות נבדקים עם הפרעות התפתחות מנטלית. הם מצאו 3000 ילדים עם לפחות אחד מ-80 איבחונים הקשורים לאוטיזם. מתוך ה-3000, 124 התאימו לקריטריון הנוכחי לאוטיזם. בדיקת ההיסטוריה הרפואית והבית ספרית של קבוצה זו הראתה היקרות אוטיזם יציבה עד 1988-1991, ואז עלייה לאחר יצירת חוקים חדשים וקריטריונים אבחנתיים חדשים.לידיעה בדוקטור’ס גייד