אתר YNET מפרסם היום כתבת תחקיר בה מצוטטים מימצאים ממחקר שנערך בישראל לאחרונה, אשר לפיו שיעורים גבוהים מהצוות הרפואי הרלבנטי בבתי חולים ומרפאות לא עבר הכשרה מתאימה לזיהוי מקרים של ילדים מוכים. כ-15% מהמשתתפים בסקר שנערך במסגרת המחקר דיווחו כי היו עדים למקרים שבהם חשדו שמדובר בהכאת ילדים, אך נמנעו מלדווח על כך.
לפני מספר חודשים דנו בנושא הכאות ילדים במסגרת הפינה של “60 שניות”. לאור מחקר זה יהיה זה אולי מעניין ואקטואלי לעיין במחקר אותו סיכמנו. לעיון בסקירה: 60″ שניות על עונש גופני והפרעות נפשיות”
טיפול בסורפקטנט הוא אבן יסוד בניהול תסמונת מצוקה נשימתית (RDS) בפגים
המאמר אינו מציג מחקר חדש, אלא מנתח את המשמעות הקלינית, המדעית והחברתית של האישור ההיסטורי
המאמר מציג סקירה מקצועית ומקיפה של המלצות מומחים (הכוללות ארגונים כגון AAP ו־ESPGHAN) בנוגע ליעדי הגדילה של פגים (Preterm neonates), תוך שימת דגש על נטישת הגישה של ‘מידה אחת מתאימה לכולם’ לטובת הערכה מותאמת אישית
אפילו ששתל שבלול הוא הטיפול היעיל ביותר לחירשות עמוקה בילדים, קיים שוני רב בתוצאות השפתיות. המחקר נועד לבדוק אם מודל בינה מלאכותית (Deep Learning) יכול לנבא את ההצלחה השפתית על בסיס הדמיה טרום־ניתוחית.
סקירה שיטתית מסכמת את הראיות הקיימות ומספקת המלצות קליניות להתמודדות עם דיספוריה מגדרית תוך שימוש באגוניסטים של GnRH
מחקר אקראי חדש השווה את היעילות של Clonidine, אלפא-2 אגוניסט, בטיפול בתסמונת גמילה מאופיואידים בילודים (NOWS) במחקר שפורסם ב-Pediatrics. ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!