מחקר שפורסם לאחרונה בדק את יעילות הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי במתבגרים בגילאי 10-17 שנים הסובלים מסינדרום העייפות הכרונית. במחקר השתתפו 69 חולים שסבלו מהסינדרום: 36 נבחרו באקראי לקבלת טיפול קוגנטיבי התנהגותי באופן מיידי (10 מפגשי טיפול במהלך 5 חודשים) ו-35 הוכנסו לרשימת ההמתנה לקבלת הטיפול. פרוטוקולי הטיפול הותאמו לסוג דפוס הפעילות (אקטיביות יחסית או פסיביות יחסית). כל הנבדקים עברו הערכה מחודשת כעבור 5 חודשים.

מדדי התוצאות העיקריים היו חומרת העייפות (על-פי ה-checklist individual strength), ליקויים בתיפקוד (על-פי ה-SF-36 physical functioning), ומידת ההגעה לבית הספר.

מידע מלא התקבל בנוגע ל-58 מהחולים כעבור 5 חודשים (29 בקבוצה שקיבלה טיפול מיידי ו-33 בקבוצה שנכנסה לרשימת ההמתנה לטיפול).

החולים בקבוצה שקיבלה טיפול דיווחו על ירידה גדולה יותר משמעותית בחומרת העייפות (ההבדל בירידה ב-checklist individual strength עמד על ערך של 14.5 עם 95%CI, 7.4-21.6) וברמת הליקויים התיפקודיים (ההבדל בעליה ב-SF-36 physical functioning עמד על ערך של 17.3 עם 95%CI, 6.2-28.4). נוכחותם של חברי קבוצה זו בבית הספר עלתה באופן משמעותי (ההבדל בעליה האחוזית ברמת הנוכחות בבית הספר עמד על ערך של 18.2 עם 95%CI, 0.8-35.5). בנוסף, הם דיווחו על ירידה משמעותית בכמה סימפטומים נלווים. גם השיפור שהוערך על ידי הנבדקים היה גדול יותר בקבוצת הטיפול.

החוקרים מסכמים כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא טיפול יעיל בסינדרום העייפות הכרונית בקרב מתבגרים.

BMJ, doi:10.1136/bmj.38301.587106.63

לתקציר הידיעה