חוקרים טוענים שהתפתחות מוחית מאוחרת והאינטרקציה שלה עם ההתבגרות המינית הינם גורמים מרכזיים להפרעות למידה.

שכיחותן של הפרעות למידה הקשורות בשפה באוכלוסיה עומדת על כ-8% והגורמים אינם ברורים לחלוטין.

החוקרים בדקו את היכולת של 115 ילדים עם הפרעות למידה לשמוע טונים מסוימים בנוכחות של רעש רקע. הנבחנים חולקו ל-5 קבוצות גיל מגיל 6 שנים ועד לגיל ההתבגרות.

החוקרים מצאו שבקרב הילדים שסבלו מהפרעות למידה היה סף השמיעה, בנוכחות 5 סוגים שונים של רעשי רקע, גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת בקרה באותם הגילאים. ההבדל בסף היה שונה מאד בקבוצות הגיל השונות.

החוקרים טענו שקיים עיכוב בהתפתחות מוחם של ילדים הסובלים מהפרעות למידה והתפקוד שלהם היה דומה לילדים צעירים ב-2 עד 4 שנים ללא הפרעות למידה. “עם זאת, קצב ההתקדמות שלהם היה דומה לזה של בני גילם שלא סבלו מהפרעות למידה” הוסיפו החוקרים.

החוקרים גילו שבעוד שעד גיל 10 ילדים עם הפרעות למידה הצליחו לעמוד במשימות המתאימות להתפתחות נורמלית בדומה לילדים ללא ההפרעות, כאשר היה מדובר במשימות הדורשות התפתחות מתקדמת יותר, לא הצליחו הילדים עם הפרעות הלמידה לעמוד בהן. “נראה היה שהתפתחותם של הילדים עם הפרעות הלמידה נעצרה סביב גיל 10” הם ציינו.

החוקרים שיערו שלהתבגרות המינית יש תפקיד חשוב בעצירה בהתפתחות. כדי לבחון את ההשערה הזו הציעו החוקרים לבדוק בעתיד מאפיינים בעלי מסלול התפתחותי ארוך בילדים לפני גיל 10 ללא הפרעות למידה ובמבוגרים הסובלים מהפרעות למידה. לדעת החוקרים, בקרב האחרונים ניתן יהיה למצוא ליקויים רק במאפיינים הדורשים באופן נורמלי זמן התפתחות ממושך.         

Proc Natl Acad Sci USA 2004;101:9942-9946

לידיעה