נטילה מוקדמת של חומצה פולית ו-B6 מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולים עם מחלת פרקינסון

מקור: Movement Disorders

צריכה רבה יותר של חומצה פולית וויטמין B6 שנים לפני אבחנת מחלת פרקינסון מלווה בסיכון מופחת לתמותה, בעוד שצריכה לאחר האבחנה לא הדגימה יתרון הישרדותי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Movement Disorders. ההשפעה המגנה הייתה הבולטת ביותר עם צריכה 12-16 שנים לפני האבחנה, בפרט כאשר המקור היה תוספים.

החוקרים בחנו את הנתונים משני מחקרים פרוספקטיביים גדולים בארצות הברית: מחקר Nurses’ Health Study ומחקר Health Professionals Follow-up Study. הם כללו למעלה מ-1,500 חולים עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון (54% גברים) שהשלימו נתונים תזונתיים וביקורות תואמות ללא מחלת פרקינסון.

הצריכה המצטברת הממוצעת של חומצה פולית, וויטמין B6 וויטמין B12 מתזונה ותוספים, סווגו לרבעונים ונבחנה באמצעות שאלוני תזונה, עם איסוף נתונים בשנים 1984 ו-1986 וכל ארבע שנים לאחר מכן.

הגיל הממוצע בעת אבחנת מחלת פרקינסון עמד על 72.8 שנים בנשים ועל 73.8 שנים בגברים. במהלך 15 שנות מעקב תועדו 1,005 מקרי תמותה, 530 מהם היו משנית למחלת פרקינסון.

התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה. עוד נבחנו שיעורי התמותה ספציפית עקב מחלת פרקינסון בין אלו ברבעון העליון והתחתון לפני ואחרי אבחנת המחלה.

מהנתונים עולה כי צריכה מצטברת ממוצעת גדולה יותר של חומצה פולית וויטמין B6 לפני האבחנה לוותה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.78, p=0.04 ויחס סיכון מתוקן של 0.76, p=0.03, בהתאמה); קשר זה היה הבולט ביותר עם צריכות עד 12-16 שנים לפני האבחנה.

הצריכה הממוצעת המצטברת של וויטמין B12 לוותה בירידה לא-משמעותית בסיכון לתמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.86), אך תועד קשר בולט יותר עם צריכה של וויטמין B12 מתוספים (יחס סיכון של 0.75).

לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת חומצה פולית, וויטמין B6, או וויטמין B12 לאחר אבחנת מחלת פרקינסון ובין תמותה מכל-סיבה או תמותה ספציפית עקב מחלת פרקינסון.

בקבוצת הביקורת המותאמת, צריכה רבה יותר של חומצה פולית לוותה בסיכון מופחת לתמותה (יחס סיכון של 0.78), אך לא תועד קשר דומה עם צריכת וויטמיני B ו-B12.

ממצאי המחקר מציעים כי חומצה פולית וויטמין B12 עשויים לשמש כהתערבות מונעת זולה ופשוטה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את ההשפעה של נטילת התוספים לאחר האבחנה של מחלת פרקינסון.

Movement Disorders, Jan 12, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן