כלבים עשויים לזהות מחלת פרקינסון עוד טרם הופעת תסמיני המחלה

מקור: J Parkinson’s Disease

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Parkinson’s Disease מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ניתן להכשיר כלבים לזהות חולים עם מחלת פרקינסון ע”י זיהוי ריח ספציפי למחלה בדגימות עוריות עם סגוליות של עד 98% וסגוליות של 80%.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין סמן אבחנתי יחיד למחלת פרקינסון, כאשר מדיווחים קודמים עולה כי כרבע מהחולים אינם מאובחנים נכונה. מחקר קודם הראה כי כלבים יכולים לזהות ריחות ספציפיים למחלה בנשימה או בשתן של חולים עם מחלות ממאירות, סוכרת ואף הפרעת דחק בתר חבלתית.

כעת השלימו החוקרים מחקר אקראי-מבוקר, כפל-סמיות, במהלכו נאספו דגימות עוריות מ-130 משתתפים עם מחלת פרקינסון ו-175 משתתפים ללא המחלה. מבין אלו 205 דגימות שימשו לאימון כלבים.  לשלב כפל-סמיות, 40 דגימות היו מחולים שלא קיבלו תרופות למחלת פרקינסון ו-60 דגימות היו מחולים ללא מחלת פרקינסון.

לאחר 38-53 שבועות אימון, גולדן רטריבר ולברדור שחור נחשפו לארבע סדרות של דגימות, כאשר בכל סדרה נכללה דגימה חיובית אחת או שכולן היו ביקורות. הן הכלב והן המאמן שלו לא היו מודעים למיקום הדגימות החיוביות או השליליות. תוכנת מחשב שימש לקבוע אם התגובה של הכלב הייתה נכונה.

במידה והכלב לא היה בטוח, הדגימה נבחנה שוב בסדרות חדשות עד להחלטה ברורה. הכלבים קיבלו תגמול לזיהוי נכונה של דגימה חיובית או שלילית.

מהנתונים עולה כי לכלבים סגוליות גבוהה ע”י התעלמות מ-90% ו-98.3% מהדגימות מהביקורות ורגישות גבוהה הודות לזיהוי נכון של 70% ו-80% מהדגימות מחולים עם מחלת פרקינסון (p<0.0001). החוקרים מציינים כי ללברדור נדרשו 15 שבועות נוספים של אימון בהשוואה לגולדן רטריבר והוא השיג תוצאות טובות יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי סמנים מרכזיים למחלת פרקינסון טרם הופעת תסמיני המחלה.

J Parkinson’s Disease, July 14, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן