טיפול אחזקה ב- Olaparib(לינפארזה) מביא להארכת הישרדות ללא-התקדמות בנשים עם הישנות סרטן שחלות, רגיש לפלטינום, עם מוטאציית BRCA1/2, כך עולה מתוצאות מחקר SOLO2/ENGOT-Ov21, שפורסמו בכתב העת The Lancet Oncology.

החוקרים מצרפת ומ-16 מדינות נוספות בחנו את תוצאות טיפול אחזקה ב- Olaparib במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, שכלל 295 נשים עם הישנות סרטן שד, רגיש לפלטינום, ומוטאציית BRCA1/2. חברת התרופה אסטרה-זנקה, יצרנית התרופה, מימנה את המחקר.

בעת חיתוך הנתונים, 43% מבין 196 הנשים שחולקו לטיפול ב- Olaparib ו-13% מבין 99 הנשים שחולקו לפלסבו עדיין קיבלו את הטיפול. לאחר חציון מעקב של כ-22 חודשים, חציון הישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Olaparib, בהשוואה לפלסבו (19.1 לעומת 5.5 חודשים). מניתוח סטטיסטי להערכת הישרדות ללא-התקדמות עלה כי שיעורים אלו עמדו על 65% לאחר שנה ו-43% לאחר שנתיים עם Olaparib, לעומת 21% ו-15%, בהתאמה, עם פלסבו.

הממצאים היו דומים בקרב נשים שטופלו קודם לכן ב-Bevacizumab ובקרב אלו שלא קיבלו את הטיפול, ללא תלות בנוכחות חשד/עדות למוטאציות BRCA1/2.

איכות החיים המדווחת ע”י המטופלות לא הייתה שונה משמעותית בין קבוצת הטיפול ב- Olaparib או פלסבו.

האירועים החריגים הנפוצים ביותר בשתי הקבוצות כללו בחילות, עייפות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים. היארעות אנמיה הייתה גבוהה יותר בקבוצת הטיפול ב- Olaparib, בהשוואה לפלסבו (18% לעומת 1% נדרשו לעירויי דם), כמו גם שיעורי הפרעה בטיפול התרופתי, הפחתת מינון והפסקת תרופה עקב תופעות לוואי.

72 נשים הלכו לעולמן במהלך המחקר, כולל 45 (23%) בקבוצת ההתערבות ו-27 (27%) בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מאשרים כי Olaparib הביא להארכה משמעותית של הישרדות ללא-התקדמות המחלה באוכלוסיה זו של נשים עם הישנות סרטן שד, ללא פגיעה משמעותית באיכות החיים של המטופלות.

Lancet Oncol 2017

לידיעה במדסקייפ