במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of General Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפרעה פסיכיאטרית חמורה מלווה בצפיפות עצם מופחתת, סיכון מוגבר לשברים שבריריים ואוסטיאופורוזיס.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שכלל 444,480 חולים בגילאי 50 שנים ומעלה ממאגר רופאים ראשוניים בבריטניה בין ינואר 2010 ועד דצמבר 2018. כל המשתתפים היו במעקב משך לפחות שנה אחת.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 50,006 אובחנו עם מחלה פסיכיאטרית חמורה, אשר הוגדרה כסכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה פסיכוטית אחרת.

בקרב גברים, הפרעה פסיכיאטרית חמורה לוותה בסיכון מוגבר לאבחנה של אוסטיאופורוזיס ושברים שבריריים. החוקרים מציינים כי בגברים הצעירים ביותר (גילאי 50-54 שנים, יחס סיכון של 2.12) והמבוגרים ביותר (גילאי 85-99 שנים, יחס סיכון של 2.15) תועד הסיכון הגבוה ביותר לאבחנה של אוסטיאופורוזיס.

בקרב נשים, הפרעה פסיכיאטרית חמורה לוותה בסיכון מוגבר לאבחנה של אוסטיאופורוזיס רק בנשים הצעירות ביותר (גילאי 50-54 שנים, יחס סיכון של 1.16). עם זאת, החוקרים מציינים כי מחלה פסיכיאטרית חמורה נקשרה עם סיכון מוגבר לשברים שבריריים בנשים בכל הגילאים.

מהנתונים עולה כי יחס שבר שברירי לאוסטיאופורוזיס עמד על 2.1 בגברים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה לעומת 1.89 בגברים ללא הפרעה דומה. בדומה, היחס בנשים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה עמד על 1.56 ובאלו ללא הפרעה דומה נרשם יחס של 1.11.

ממצאי המחקר מעידים כי הפרעה פסיכיאטרית חמורה הינו גורם סיכון משמעותי לשברים שבריריים בגברים ובנשים והחוקרים קוראים לנקוט צעדים במטרה לשפר את בדיקות הסקר לאוסטיאופורוזיס ולהפחית את הסיכון המוגבר לשברים באוכלוסיית חולים זו.

Br J Gen Pract, Oct 2024

לידיעה ב-Healio