חוקרים מהולנד מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Rheumatology על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נוכחות תפליטים במפרק בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים אינה מלווה בסיכון מוגבר לכאב או התקדמות המחלה.
החוקרים ביקשו לבחון את החשיבות של תפליטים על הופעת כאב והתקדמות הדמייתית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים. המחקר כלל 87 חולים (82% נשים, גיל ממוצע של 59 שנים) עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים בהם בחנו החוקרים את הכאב במפרקי PIP (Proximal Interphalangeal) ו-DIP (Distal Interphalangeal).
כאב במישוש זוהה ב-17% מהמפרקים ב-39 חולים, נפיחות ב-7% מהמפרקים ב-21 חולים והתקדמות הדמייתית תועדה ב-11% מהמפרקים ב-45 חולים.
על-בסיס בדיקות ההדמיה הם השלימו דירוג של מספר מרכיבים, כולל EST (Enhanced Synovial Thickening, כלומר סינוביטיס), תפליט (EST ועוצמת אות מוגברת ב-T2) ונגעים במח העצם.
מהנתונים עולה כי לא היה קשר בין כאב במפרק ספציפי ובין נוכחות תפליט באותו מפרק (יחס סיכויים של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.5-1.4). בדומה, לא תועד קשר בין התקדמות הדמייתית ובין תפליטים במפרקי הידיים (יחס סיכויים של 0.5, רווח בר-סמך 95% של 0.2-1.1). עם זאת, נוכחות סינוסיטיס, כפי שהודגם בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית כעיבוי סינוביאלי, נקשרה באופן מובהק עם כאב (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.2-2.8) והתקדמות הדמייתית של המחלה (יחס סיכויים של 3.2, רווח בר-סמך 95% של 1.9-5.4).
החוקרים כותבים כי במידה ומחקרים נוספים יאשרו ממצאים אלו, אזי ייתכן ויהיה מקום לכלול תפליט מפרקי כחלק ממערכת ניקוד הדמייתית להערכת הפרוגנוזה של חולים אלו.
Clin Rheumatol 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!