מדבקות Diclofenac הן הטיפול המקומי היעיל ביותר בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לאוסטיאוארתריטיס, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine.
החוקרים זיהו 43 מחקרים, כולל 36 מחקרים אקראיים ומבוקרים (7,900 חולים) ושבעה מחקרים תצפיתיים (למעלה מ-218,000 חולים).
מהנתונים עלה כי הקלה בכאב הייתה משמעותית יותר עם טיפול מקומי בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, בהשוואה לפלסבו, כאשר הטיפול התרופתי היה גם יעיל יותר בשיפור התפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס.
בעזרת מטה האנליזה, החוקרים הצליחו להעריך את ההשפעה של 11 נוגדי-דלקת מקומיים שונים בהשוואה לפלסבו. הטיפול ב-Diclofenac היה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לשמש כאמצעי הטיפול הטוב ביותר במונחים של הקלה בכאב, וקרם Ibuprofen היה השני בטיבו.
באשר לשיפור תפקודי, הטיפול ב-Piroxicam היה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לשמש כטיפול יעיל, לאחריו קרם Ibuprofen ומדבקת Diclofenac.
הסיכון לאירועים חריגים בעור, במערכת העיכול ובמערכת הקרדיווסקולארית לא היה גבוה יותר עם טיפול מקומי בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, בהשוואה לפלסבו. רק ג’ל סליצילאטים (יחס סיכויים של 16.83) לווה בסיכון מוגבר משמעותית להפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי עוריות.
מדובר בסקירה הראשונה שלקחה בחשבון את כל העדויות הזמינות ממחקרים אקראיים ומבוקרים, אשר השוו באופן ישיר ועקיף בין נוגדי-דלקת מקומיים שונים להקלה על אוסטיאוארתריטיס.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי לבחון את הירידה בהשפעה של טיפול מקומי בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים להקלה על כאבים ולשיפור תפקודי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס.
Br J Sports Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!