חשיבות בדיקת CRP חוזרת בחולים עם Axial Spondyloarthritis (מתוך Arthritis Res Ther)

בחולים עם Axial Spondyloarthritis לא-הדמייתית עם רמות CRP (C-Reactive Protein) תקינות בתחילת הדרך, אך עם מחלה פעילה מאוד, יש להשלים בדיקה חוזרת של רמות CRP לאחר לפחות ארבע שנים, בכדי לקבוע אם חולים אלו מתאימים לטיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor), כך טוענים חוקרים אירופאים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Research & Therapy.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול במעכבי TNF בחולים עם Axial Spondyloarthritis לא-הדמייתית דורש נוכחות רמות CRP מוגברות או עדות לדלקת במפרק SIJ (Sacroiliac Joint) בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, מעבר לקריטריונים של פעילות מחלה גבוהה. חולים רבים מסווגים כ-CRP שלילי, או CRP תקין, למרות רמות קרובות לטווח העליון של הנורצה, ולכן באופן רשמי אינם מתאימים לטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסבירות כי בדיקת CRP מוגברת בחולי Axial Spondyloarthritis עם בדיקת CRP קודמת שהייתה בטווח התקין.

מחקר RAPID-axSpA כלל חולים עם הדמיה חיובית או רמות CRP מוגברות. נתוני CRP נאספו בתקופה שבין שלב כפל-סמיות עד לשלב הקצאה אקראית חוזרת לטיפול ב-Certolizumab Pegol. בדיקות CRP הושלמו בעת הסקר למחקר, בתחילת המחקר ובתשע נקודות זמן לאורך 24 שבועות המחקר.

מבין 106 המשתתפים שחולקו באקראי לקבוצת הפלסבו במסגרת המחקר, עם נתוני CRP זמינים בתחילת המחקר, ב-26 חולים (25%) תועדו רמות CRP תקינות בתחילת הדרך, מהם ב-13 חולים (50%) תועדה לפחות בדיקת CRP אחת שהייתה מוגברת עד שבוע 16 למחקר. בקרב 80 מבין 106 חולים עם רמות CRP מוגברות (75%), ב-25 חולים (31%) תועדה לפחות בדיקת CRP אחת תקינה עד שבוע 16 למחקר. ניתוח סטטיסטי לא הדגים שינויים בממוצע רמות CRP בקרב חולים בקבוצת הפלסבו מתחילת המחקר ועד לאחר 24 שבועות מחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם Axial Spondyloarthritis  ורמות CRP בטווח התקין, יש לחזור על הבדיקה לאחר לפחות ארבע שנים, מאחר וקיים סיכוי משמעותי למדידת CRP מוגברת בבדיקה החוזרת, דבר שיתיר לחולים גישה לטיפול במעכבי TNF.

Arthritis Res Ther 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן