המלצות טיפול בהלוקס וולגוס/מאת ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

בהלוקס וולגוס (HV) קיים עיוות בו הבוהן הראשונה סוטה חיצונית. מקור העיוות הוא סטייה במפרק מטטרסו-פלנגיאלי (MPJ) וסטייה במפרק הטרסו-מטטרסל (TMT) הראשון. עיקר תשומת הלב ניתנת לממצאים בצילומים AP. מבוצעות מדידות של הזווית בין המסרק הראשון לשני (Intermetatarsal angle IMA), הזווית בין המסרק הראשון לגלילי הבוהן הראשונה (Hallux valgus angle -HVA), מקום העצם הצפה הסיסמואידית החיצונית, וכן הזוויות של שני המשטחים המפרקיים של המסרק הראשון (DMAA,  Proximal articular set angle). יש להבין, כי העיוות קיים למעשה ב 3 מישורים, ועיוות במישור הפרונטלי יכול להשפיע על ממצאי הצילום ב AP. כך למשל, פרונציה של המסרק הראשון משנה את ה DMAA ואת מיקום העצם הצפה. על מנת להעריך היטב את המרכיבים התלת מימדיים של העיוות יש לבחון ממצאים אנטומיים בצילומי AP וצילומים צדדיים.

לפיכך התייחסות לממצאים במישור AP בלבד איננה מתקנת את העיוות ועלולה לגרום לתוצאות שאינן טובות ולחזרה של העיוות. ואכן מרבית הטיפולים הניתוחיים מתרכזים באוסטיאוטומיות בהן משנים את הזווית של המסרק הראשון במישור אחד (מתן זווית לעצם המסרק או החלקת פרגמנט עצם של המסרק הראשון). כלומר התיקון הוא במישור הטרנסרבלי בלבד (מדיאל לטרל) ללא התייחסות או תיקון של המנח הפרונטלי (סיבוב) והמנח הסגיטלי (אנטריור פוסטריור). בתיקון העיוות יש להתייחס גם לנקודת שיא העיוות (Apex of deformity) הקרוי גם Center of rotation of angulation  – CORA). חוקרים רבים טענו כי ה CORA בהלוקס וולגוס נמצא במפרק TMT ולא במפרק ה MTP.

הגדרות: חומרת ההלוקס וולגוס הוערכה בד”כ על פי זוויות וממנה נגזרו ההמלצות לסוג התיקון הכירורגי המומלץ. זווית IMA מתחת ל 9 מעלות היא תקינה. בין 9-11 עיוות קל, 11-16 בינוני ומעל 16 עיוות קשה. בהתאם הומלץ כי עיוות קל ניתן לתקן ע”י אוסטיאוטומיה דיסטלית, ועיוותים קשים ע”י אוסטיאוטומיה פרוקסימלית. עיוותים בהם גמישות גבוהה הומלץ לתקן ע”י פרוצדורות כפי שתוארו ע”י לפידוס (איחוי של המפרק בין הקונאיפורם הפנימי למסרק 1). למרות הסתמכות על הזוויות הנמדדות, במספר מאמרים הוטל ספק באמינות של מדידת הזוויות בעיקר של ה IMA וה DMAA. עם התפתחות טכנולוגיית ה CT התחילו חוקרים להעריך את החשיבות התלת מימדית של העיוות, ובהתאם הונהגה קלסיפיקציה חדשה המבוססת על ניתוח תלת מישורי של העיווות (Triplane hallux valgus classification). על פי הגדרה זו סוג הניתוח המומלץ נגזר מזוויות HVA ו IMA ובנוסף מנוכחות פרונציה של המסרק הראשון כפי שמודגם בצילומי AP וצילומים אקסיאליים של הסיסמואידים. 

בעיוותים בדרגה 1 אין רוטציה של המסרק הראשון, ניתן לתקן ע”י אוסטיאוטומיות בבסיס או בדיאפיזה של המסרק. אבל עיוותים כאלו מהווים רק 12.7% מסך עיוותי ההלוקס וולגוס. בעיוותים דרגה 2 קיים סיבוב של המסרק (פרונציה) עם או ללא סובלוקסציה של הסיסמואיד המדיאלי. במקרים אלו יש לבצע תיקון גם של המרכיב הסיבובי של העיוות (87.3% מסך עיוותי ההלוקס וולגוס) עם או ללא שחרור של הסיסמואיד. סוג 3 מתייחס לעיוות הלוקס וולגוס המהווה חלק ממטרסוס אדוקטוס ובו יש לתקן את הסטייה של עצמות מסרק 2 ו 3 (אוסטיאוטומיה בבסיס המסרקים) בנוסף לעיוות במסרק הראשון. בעיוות מסוג 4 קיים ארטוזיס של מפרק MTP ובאלו בד”כ מומלץ לבצע ארטרודזיס של המפרק. בניתוח עצמו נבדקת התנועתיות של מפרק הטרסומטטרסלי הראשון, האוסטיאוטומיה פרוקסימלית ומתוכננת כך שמלבד תיקון הזווית בין המסרק הראשון לשני יבוצע גם תיקון של סיבוב המסרק הראשון (מישור פרונטלי). הקיבוע מתבצע בשתי פלטות דורסלית ומדיאלית ב 90 מעלות זו לזו כך שמושגת יציבות ניכרת המאפשרת נשיאת משקל מוקדמת.

תוצאות: במחקר שנערך במספר מרכזים וכלל 49 מטופלים שנוצחו בשיטה זו נמצא כי בנשיאת משקל מיד לאחר הניתוח לא נמצא כשל בחיבור באף לא מקרה אחד.

המחברים מציינים כי עד יולי 2017 נותחו 1500 מטופלים בשיטה זו.

Santrock RD, Smith B. Hallux Valgus Deformity and Treatment: A Three-Dimensional Approach: Modified Technique for Lapidus Procedure. Foot Ankle Clin. 2018 Jun;23(2):281-295

הערות המחבר: בחרתי לסקירה במאמר זה, על מנת להדגיש שתי נקודות עיקריות. האחת היא הצורך להתייחס לעיוות התלת מימדי הקיים בהלוקס וולגוס. בשיטות הקלאסיות של תיקון הלוקס וולגוס נהגנו להתעלם ממרכיב זה.

הסיבה השנייה היא איכות קיבוע האוסטיאוטומיה. בעבר לאחר ניתוחים אלו נעשה שימוש בברגים, סיכות או פלטות וחל איסור על נשיאת משקך משך חודש ולעיתים יותר. בשיטה המתוארת במאמר, מתאפשרת נשיאת משקל מיד לאחר הניתוח כיוון שהיציבות המושגת בקיבוע בשתי פלטות בזווית 90 מעלות זו לזו גבוהה.       

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן