השימושים הקליניים של אולטרה-סאונד של מערכת השרירים והשלד (Arthritis Care Res)

אולטרה-סאונד של מערכת השרירים והשלד (MSUS או Mulsculoskeletal Ultrasound) הינו אמצעי סביר בידי ריאומטולוג, לאבחנה של מחלות שונות במפרקים ומצבים דלקתיים ונוירולוגיים, אך לא ככל להערכת התוצאות באוסטיאוארתריטיס, כך לפי המלצות חדשות מטעם ה-American College of Rheumatology שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research.

המומחים מסבירים כי MSUS עשוי לשמש כתוסף חשוב לבדיקה הגופנית של המטופל. אולטרה-סאונד עשוי להדגים מפרקים וגידים ולהוביל לאבחנה מדויקת או מוקדמת יותר, עם פרוצדורות מדויקות יותר. הבדיקה שימושית במיוחד בחולים עם ארתריטיס דלקתית והפרעות בגידים. אולטרה-סאונד עשוי לשמש ככלי עזר למתן זריקות למפרקים קשים או אזורים סמוכים למפרק.

הועידה הציגה את המלצותיה לשימוש “סביר” במקום שימוש “הולם” לאחר שניתוח RAND לא-כלל שיקולי עלות. לדברי המומחים,  מאחר והסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הם מינימאליים ומאחר ואין שיקולי עלות, הסקירה נוטה לטובת השימוש בפרוצדורה. לפיכך, במקום שימוש הולם, הם בחרו במונח שימוש סביר, הכולל את המצבים הבאים:

·         כאב מפרקי, נפיחות או תסמינים מכאניים, ללא אבחנה דפיניטיבית (מפרקי Glenohumeral, Acriomioclavicular, Sternoclavicular, מרפק, שורש כף יד, Metacarpophalangeal, Interphalangeal, ירך, ברך, קרסול ו-Metatarsophalangeal).

·         ארתריטיס דלקתית והופעת תסמינים חדשים או מתמשכים (מפרקי Glenohumeral, Acriomioclavicular, מרפק, שורש כף יד, Metacarpophalangeal, Interphalangeal, ירך, ברך, קרסול ו-Metatarsophalangeal).

·         כאבי כתפיים או תסמינים מכאניים, אך לא Adhesive Capsulitis או כהכנה להתערבות ניתוחית.

·         בלוטות תת-לסתיות ובלוטות פרוטיד בחשד למחלת שיוגרן.

·         תסמינים סמוכים למפרק שקשה להעריך בשל רקמת שומן או הפרעה ברקמה רכה (מפרקי Glenohumeral, Acriomioclavicular, מרפק, שורש כף יד, Metacarpophalangeal, Interphalangeal, ירך, ברך, קרסול ו-Metatarsophalangeal).

·         כאב נוירופתי אזורי לאבחנה של כליאת העצב המדיאני בתעלה הקרפאלית, כליאת העצב האולנרי בתעלה הקוביטאלית, והעצב הטיביאלי האחורי בתעלה הטרזאלית.

·         הכוונת אספירציה ממפרק ומסביב למפרק או הזרקה באתרים שונים, הכוללים את האזור הסינוביאלי, טנוסינוביאלי, בורסה או סביב הגידים.

בדיקת MSUS באזורי TMJ (Temporomandibular Joints) ו-Costochondral Joints לא הוגדרה כסבירה מאחר ומיקום העצמות מפריע לעיתים קרובות להדגמת אזורים אלו.

החוקרים גם מדגישים כי המלצות אלו תקפות לבדיקות המבוצעות כחלק מהערכה קלינית מקיפה במרפאה ריאומטולוגית.

צוות המשימה סקר את הספרות הרפואית והגיע להמלצות אלו בנוגע לשימוש ההולם בבדיקת אולטרה-סאונד של שריר-שלד במרפאה ריאומטולוגית. המלצות אלו כוללות דירוג של סוג העדויות, כאשר עדויות בדרגה A נתמכות בלפחות שני מחקרים קליניים אקראיים, או לפחות מטה-אנליזה אחת של מחקרים אקראיים; עדויות בדרגה B מבוססות על מחקר אקראי יחיד, מחקרים לא-אקראיים, או מטה-אנליזה של מחקרים לא-אקראיים; עדויות בדרגה C מאושרות ע”י קונצנזוס של דעות מומחים, הצגות מקרים או טיפול קליני סטנדרטי.

Arthritis Care Res. 2012;64:1625-1640

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן