בכתב העת Annals of Pharmacotherapy פורסמו תוצאות מחקר חדש מהן עולה קשר בין טיפול בתרופות נוגדות-דיכאון ובתרופות אנטי-פסיכוטיות, הן מדור ראשון והן מדור שני,  ובין סיכון מוגבר לשברי ירך בחולים מבוגרים.

בשנת 2007, למעלה מ-18,000 מבוגרים בגילאי 65 ומעלה הלכו לעולמם בעקבות פציעות על-רקע נפילות, כאשר עד 30% מהם סבלו מחבלות חמורות דוגמת שבר ירך או חבלת ראש. הנטל הכלכלי של נפילות ושברים בקרב קשישים הוא משמעותי. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות ונוגדי-דיכאון ובין הסיכון לשברי ירך במבוגרים.

לשם כך, הם ערכו מטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו ב-PubMed/MEDLINE, בתקופה שבין ינואר 1966 ועד ינואר 2011. הקריטריונים להכללת מחקרים כללו גיל משתתפים ממוצע של 65 שנים ומעלה, עם נתונים אודות שברי ירך, תרופות ספצפיות ומבנה מחקר עוקבה או מקרה-ביקורת. שני חוקרים סקרו את כל המחקרים וקבעו אם להכלילם בסקירה או לאו.

סה”כ זוהו בחיפוש הראשוני 166 מחקרים. עשרה מחקרים להערכת תרופות אנטי-פסיכוטיות ו-14 מחקרים להערכת תרופות נוגדות-דיכאון, עם למעלה מ-70,000 מקרים של שברי ירך וכ-270,000 משתתפים מארבע יבשות, ענו על הקריטריונים לסקירה. סיכום יחסי הסיכויים עמד על 1.68 עם תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון, 1.30 עם תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני, 1.71עם נוגדי-דיכאון מדור ראשון (תרופות טריציקליות) ו-1.94 עם נוגדי-דיכאון מדור שני (SSRI או SNRI ותכשירים ייחודיים כמו Bupropion, Mirtazapine ו-Trazodone).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בכל משפחות התרופות שנבחנו, אנטי-פסיכוטיות מדור ראשון ושני ונוגדי-דיכאון, לווה בסיכון מוגבר לשברי ירך בחולים מבוגרים.

The Annals of Pharmacotherapy. 2012;46(7):917-928

לידיעה במדסקייפ