פיזיותרפיה מסייעת בהחלמה של דלקת בגיד אכילס (Am J Sports Med)

ממחקר חדש עולה כי לעיתים קרובות דלקת של גיד אכילס חולפת עם טיפול פיזיותרפי בלבד. החלמה מלאה עשויה לארוך זמן רב, מאחר שגידים נוטים להחלים לאט, אך הקפדה על פיזיותרפיה עשויה לסייע במניעת טיפולים פולשניים יותר.

בקרב 34 חולים עם מחלה של גיד אכילס שקיבלו טיפולי פיזיותרפיה למשך 3-6 חודשים, 80% החלימו לחלוטין ללא טיפול נוסף למרות שחלק פיתחו תסמינים חדשים במהלך השנים שלאחר מכן.

שבעה חולים נוספים (20%) המשיכו לסבול מכאב או תסמינים אחרים, אך בשלושה מקרים, התסמינים היו מינימאליים ורק במקרה אחד ניתן טיפול שונה.

לדברי החוקרים, ידוע היטב כי פיזיותרפיה הינה אמצעי יעיל לטיפול במחלות של גיד אכילס, בעיקר פיזיותרפיה אקסצנטרית בהם שרירי הסובכים מתכווצים בזמן שהם מתארכים. עם זאת, לא ברור כמה זמן יש להמשיך בטיפולי פיזיותרפיה בטרם מתקדמים לטיפולים פולשניים יותר.

המלצה נפוצה בחולים עם מחלה של גיד אכילס היא לנסות טיפולי פיזיותרפיה למשך שלושה חודשים, ובמידה ולא החלימו עד אותה נקודה, יש לשקול אפשרויות אחרות.

עם זאת, מדובר בהמלצה די שרירותית, המבוססת על מחקרים שבחרו בחלון זמן זה לטיפול. במציאות, ייתכן כי שלושה חודשים הינה תקופה קצרה מדי להחלמה מלאה.

גידים פגועים זקוקים לעומס מכאני כלומר, פעילות גופנית להחלמה. אך ידוע גם כי לגידים דרושה כשנה עד להחלמה.

המשתתפים שלקחו חלק במחקר הנוכחי היו חלק ממחקר קליני שבחן את ההשפעות של טיפול פיזיותרפיה במשך 3-6 חודשים בחולים עם מחלות של גיד אכילס. באותו מחקר, מחצית המשיכו בפעילות הגופנית הרגילה שלהם במהלך השיקום, בעוד שהחצי השני התבקשו לנוח במהלך 6 השבועות הראשונים לטיפול.

שנה מאוחר יותר, בשתי הקבוצות חל שיפור דומה בכאב וביכולת התפקודית מכאן עולה כי חולים אלו יכולים להישאר פעילים במהלך חיי היומיום בזמן הטיפול, כל עוד הם עוקבים אחר התסמינים שלהם ומפחיתים במאמץ במידת הצורך.

במחקר הנוכחי החוקרים עקבו במשך חמש שנים אחר החולים שלקחו חלק במחקר המקורי. לאחר חמש שנים, ב-65% לא היו תסמינים של הפציעה הראשונית, בעוד ש-15% (5 חולים) החלימו באופן מלא אך בסופו של דבר פיתחו תסמינים של גיד אכילס.

השורה התחתונה היא שטיפולי פיזיותרפיה עשויים להביא להחלמה מלאה.

החוקרים מוסיפים כי הם מצאו קשר בין “פחד מהחלמה” ובין החלמה ארוכת-טווח של היכולת התפקודית . באלו עם רמת חרדה גבוהה בנוגע לכאב עקב מאמץ גופני או עליה בסיכון לקרע גיד אכילס חלה החלמה מעטה יותר של סיבולת השרירים.

החוקרים מרגיעים את החולים כי פעילות גופנית מהווה חלק חשוב בהחלמה ועשויה בסופו של דבר להביא לתוצאות טיפול טובות יותר.

Am J Sports Med. Posted online November 17, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן