האם שיכוך כאבים על ידי קטטרים אפידורליים עדיף על מורפין לאחר תיקון עקמת טורקלית? (מתוך Spine)

ממחקר פרוספקטיבי אקראי שנערך לאחרונה עולה כי שימוש בשני קטטרים אפידורליים לשיכוך כאב לאחר תיקון אנטריורי של עקמת טורקלית עדיף על שיכוך כאבים על ידי מורפין תוך ורידי. המחקר פורסם בכתב העת לעמוד השדרה (Spine).

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של שני קטטרים אפידורליים בהשוואה למורפין (morphine) תוך ורידי לאחר תיקון אנטריורי של עקמת טורקלית (anterior correction of thoracic scoliosis).

ממידע שהצטבר בעבר ידוע כי ניתוחי עמוד שדרה עם טורקוטומיה אנטריורית יכולים לגרום לכאב חמור לאחר הניתוח. שיכוך כאבים אפידורלי רציף דרך שני קטטרים אפידורליים הוכח כיעיל לאחר ניתוח עקמת פוסטריורית, אולם היעילות של טכניקה זו טרם הודגמה בקונטקסט ניתוחי זה.

החוקרים בחנו 30 מתבגרים עם עקמת טורקלית אידיופטית שהיו מיועדים לעבור תיקון אנטריורי. המשתתפים חולקו פרוספקטיבית באופן אקראי לקבלת מורפין (קבוצה M) או לקבלת אפידורל (קבוצה E). במשתתפים בקבוצה E מוקמו שני קטטרים אפידורליים, transforaminally, לאחר תיקון העקמת.

בכל המטופלים, שיכוך הכאבים המיידי לאחר הניתוח נעשה על ידי רמיפנטניל (ULTIVA), וזאת עד לבוקר הראשון לאחר הניתוח, שהוגדר כזמן תחילת המחקר. בבוקר זה, המטופלים החלו בקבלת מורפין תוך ורידי רציף (קבוצה M) או רופיוקאין (NAROP) 0.3% אפידורלי רציף (קבוצה E).

החוקרים העריכו את עוצמת הכאב במנוחה ובתנועה, צריכת המורפין, רמה סנסורית, חסימה מוטורית, הופעת בחילות או הקאות, גרד, פעולת מעיים ושביעות רצון המטופלים בכל אחת מהקבוצות.

החוקרים דיווחו כי בקבוצה E נמצאו עוצמת הכאב פחותה במידה משמעותית הן במנוחה והן בתנועה, צריכה מופחתתשל מורפין להצלה (rescue morphine), פעילות מעיים משופרת, ושביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופלים. בנוסף, ההארעות של תופעות לוואי הייתה גבוהה בהרבה במטופלים מקבוצה M.

החוקרים סיכמו באומרם כי שני קטטרים אפידורליים מספקים שיכוך כאבים טוב יותר לאחר ניתוח, עם פחות תופעות לוואי ועם שביעות רצון גבוהה יותר מצד המטופלים לאחר תיקון של עקמת טורקלית.

לידיעה המלאה

Spine. 31(15):1646-1651, July 1, 2006.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן