חוקרים מצאו כי חולים קשישים עם כאב כרוני לא ממאיר משתמשים בתרופות אופיאטיות לאורך זמן מבלי לפתח סבילות. נתונים מהמחקר שפורסם ב-Anesthesia and Analgesia הראו גם כי חולים צעירים יותר נמצאים בסבירות גבוהה יותר לפתח סבילות לאופיאטים, הגורמת לעלייה מהירה במינון ואובדן יעילות.
החוקרים עברו על תיקים רפואיים של 102 חולים בגיל 60 ומעלה ו-104 חולים בגיל 50 ומטה, אשר החלו בטיפול ארוך פעולה של אופיאטים לכאב שאינו ממאיר. שתי הקבוצות החלו בערך באותו המינון (בממוצע 49 מ”ג ליום בקבוצת הצעירים ו-42 מ”ג ליום במבוגרים יותר). עם זאת, המינון המקסימלי הממוצע היה פי 2 יותר גבוה בצעירים (452 מ”ג ליום ב-15 חודשים לעומת 211 מ”ג ליום לאחר 14.4 חודשים, בהתאמה, p < 0.0001.
קבוצת המבוגרים חוותה ירידה משמעותית במדדי כאב ויזואלי אנלוגי בין 6.9 ל-5.6 (p < 0.01) בין זמן תחילת הטיפול לשחרור מהמרפאה. מדדי הכאב לא ירדו בקבוצת הצעירים (6.2 ל-6.1).
החוקרים אמרו כי יתכן והסיבה שהחולים המבוגרים לא הגיעו למינונים גבוהים היא בגלל שהם לא רצו בכך או בגלל הרבה תופעות לוואי, אך עדיין מייעצים לנקוט גישה יותר אגרסיבית ורב תחומית בצעירים עם כאב כרוני, כמו למשל, זריקות למפרקים, ביופידבק, תרופות אנטי דלקתיות ואנטי קולוולסנטיות, וטיפול פיזי.
Anesth Analg 2005;100
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!