הטיפולים בשברים פמורליים בילדים מגוונים מאוד, והידע עליהם נובע בעיקר מתיאורי מקרה. מחקר חדש בא לבדוק את שיעורי האיחוי הלא תקין אחרי קיבוע חיצוני ואחרי שימוש מוקדם ב- hip spica cast, לתיקון שברים בעצם הירך בילדים.
במחקר השתתפו 108 ילדים בגילאים 4-10, עם שברים בעצם הירך. הילדים הוקצו באופן אקראי לקיבוע חיצוני או לטיפול ב- hip spica. התוצאה הראשונית הוגדרה כאיחוי לא תקין שנתיים אחרי השבר. תוצאה שניונית היתה הערכה בשאלונים של הטיפול ע”י הילדים והוריהם.
מבין 60 הילדים שטופלו ב- hip spica, 56 הגיעו להערכה אחרי שנתיים. ששה ילדים (11%) נזקקו לטיפול נוסף בגלל איחוי לא תקין. מבין 48 הילדים עם קיבוע חיצוני, 45 הגיעו להערכה אחרי שנתיים. שני ילדים (4%) סבלו משברים ו- 5 ילדים (11%) נזקקו לתיקון ניתוחי של הקיבוע. נמצא כי שיעורי האיחוי הלא תקין היו גבוהים יותר בקבוצה שטופלה ב- hip spica, לעומת הילדים עם הקיבוע החיצוני. מבחינת מדדי שביעות הרצון מהטיפול, לא נמצא הבדל בין הקבוצות.
החוקרים הסיקו, כי ל- hip spica אין מקום חשוב בטיפול בשברים פמורליים בילדים. החוקרים הציעו כי תיערך השוואה בין טיפול בקיבוע חיצוני לבין טיפול ב- flexible intramedullary nails.
Lancet 2005; 365: 1153-58
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!