היענות לזריקות לתוך הזגוגית של מעכבי VEGF עשויה להיות מאתגרת עבור חלק מהחולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי והם בסיכון לתפקודי ראיה ירודים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology Science.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי, רב-מרכזי, המבוסס על נתונים ממאגר IRIS. הם זיהו 254,655 עיניים מ-226,767 חולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי אשר קיבלו טיפול בזריקות לתוך הזגוגית של מעכבי VEGF והשלימו מעקב לאורך לפחות שנתיים. מבין אלו, נתונים אודות חדות הראייה היו זמינים עבור 160,423 עיניים.
לאחר שנה אחת תועה עליה ממוצעת בחדות הראיה של 3 אותיות בממוצע, עם ירידה שנתית שהובילה לאובדן כולל של 4.6 אותיות עד שנה שישית. באלו עם מעקב ממושך יותר תועדה חדות ראיה טובה יותר בתחילת המחקר ובביקורי מעקב. מספר הזריקות הממוצע התייצב בין 4.6 עד 4.2 בשנים 3-6 שנים, ירד מ-7.2 בשנה הראשונה ו-5.6 בשנה השנייה. יתרה מזאת, הטיפול הופסק ב-38.8% מהעיניים והוחלף ב-32.3%.
לאחר תקנון להבדלים התחלתיים, החוקרים קבעו כי כל זריקה נוספת שניתנה לחולים לוותה בשיפור של 0.68 אותיות מתחילת המחקר ועד לאחר שנה אחת, עדות לכך שתתכן חשיבות קלינית לזריקות מרובות.
למעלה ממחצית מהמשתתפים (58.5%) איבדו 10 אותיות ומעלה בחדות הראיה לפחות פעם אחת לאורך תקופת המעקב.
בסיכומו של דבר, מהממצאים עולה כי מרבית החולים עם ניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי מתקשים להקפיד על הזריקות התדירות של מעכבי VEGF לתוך הזגוגית ולכן בסיכון לירידה בתפקודי ראיה. טיפולים חדשים, כולל אלו עם מנגנוני פעולה שונים ו/או דרכי מתן חדשים, המפחיתים בבטחה את עומס הטיפול ע”י הרחבת מרווח הזמן בין הטיפולים תוך שמירה על יעילות הטיפול, עשויים להוביל לשיפור תפקודי הראיה בחולים אלו.
Ophthalmology Science, March 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!