טיפול פומי בסטרואידים עשוי לעצור את התקדמות המעורבות העינית במיאסטניה גראביס (מתוך כנס American Neurological Association)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-135 של ה-American Neurological Association (ANA) עולה כי טיפול בסטרואידים עשוי לסייע לחולים הסובלים ממיאסטניה גראביס (Myasthenia gravis, MG) במניעת ההתקדמות המתחילה בשרירי גלגל העין.

החוקרים מדווחים כי מבין 110 חולים עם מעורבות עינית של מיאסטניה גראביס אחריהם בוצע מעקב של כשנתיים לכל הפחות, 36% מאלו אשר התקדמו במהלך המעקב נטו פחות להיות מטופלים בסטרואידים פומיים. לדבריהם, מחצית מהחולים אשר תסמיניהם נותרו מוגבלים לעיניים עשו שימוש בסטרואידים, בעוד ש-24% מהחולים התקדמו על אף טיפול זה (p=0.013).

לדברי החוקרים, ניתן היה לתעד את קיומם של נוגדנים עצמיים ב-96 מהחולים, ו-67% הוכחו כבעלי נוגדנים כנגד הרצפטור לאצטיל-כולין.

החוקרים טוענים כי ניתוח מידע אודות המינונים העיד על קיומה של מגמה, לפיה מינונים גבוהים יותר של סטרואידים קשורים ככל הנראה בסבירות גבוהה יותר להיעדר התקדמות המחלה. המינונים סווגו לצורך המחקר לעד 20 מ”ג ליום, בין 20 ל-40 מ”ג ליום ולמעלה מ-40 מ”ג ליום.

המינונים הגבוהים יותר בהם נעשה שימוש היו אלו הקשורים במידה הרבה ביותר בהגבלת המחלה למעורבות עינית בלבד. החוקרים מציינים כי אף אחד מבין שבעת החולים אשר עשו שימוש במינון של 50 או 60 מ”ג ליום הראו התפשטות של המחלה אל מעבר למעורבות העינית, ומוסיפים כי שישה מהם החלו את הטיפול תוך 7 חודשים מהופעת התסמינים.

החוקרים מזכירים כי לא קיימות כיום הנחיות ספציפיות ביחס לשימוש בסטרואידים בהתוויה זו, אולם לדבריהם הרופאים עושים שימוש בסטרואידים או לחילופין ב-Pyridostigmine, על פי העדפתם האישית. הם מסכמים כי על פי תוצאות מחקרם זה ניתן לעשות שימוש ב-Prednisone פומי בטיפול במעורבות עינית של מיאסטניה גראביס, שכן עשוי למנוע מהחולים הכללה של מחלתם מעבר לעיניים.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Neurological Association (ANA) אשר נערך בסן-פרנסיסקו בחודש ספטמבר 2010.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן