האם טיפוס הרים מעלה את הסיכון לנפיחות של הקרנית? (מתוך Arch Ophthalmol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת פברואר של Archives of Ophthalmology עולה כי טיפוס הרים מלווה בנפיחות של הקרנית בעת העלייה לגובה, אך בגובה של עד 6300 מטרים, אין פגיעה בחדות הראייה. בנוסף, הנפיחות חולפת במהירות עם הירידה מההר.

מהתוצאות עולה כי הנפיחות נובעת מהירידה בריוויון החמצן במהלך העלייה לגובה וכי עלייה איטית יותר מפחיתה את הנפיחות.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של טיפוס לגובה על CCT (Central Corneal Thickness), על-בסיס הנתונים מטיפוס על הר Muztagh Ata (המתנשא לגובה של 7546 מטרים) בסין.

28 מטפסי הרים הסכימו להשתתף במחקר, והם חולקו באקראי לשני פרופילים לעלייה בגובה, עם זמן שונה לטיפוס לגובה לפני שעברו מהמחנה הבסיסי למחנה השני בגובה 6265 מטרים. מדידות CCT נערכו בגובה של 490 מטרים, 4497 מטרים, 5533 מטרים ו-6265 מטרים.

בשתי הקבוצות תועדה עליה במדדי CCT עם הטיפוס לגובה, אך בקבוצה השנייה, לה היו 11 ימים לטיפוס לגובה, תועדה נפיחות פחות בולטת בהשוואה לקבוצה השנייה, לה היו 7 ימים לטיפוס.

החוקרים תיעדו עלייה ממוצעת מ-537 ל-572 מיקרומטרים בעובי שכבת הקרנית בקבוצה 1, ועליה מ-534 ל-563 מיקרומטרים בקבוצה 2 (p=0.048).

בנוסף, החוקרים מצאו כי לאחר תקנון לריוויון החמצן וגיל, נמצא קשר ישיר בין CCT ובין התפתחות תסמינים של מחלת גבהים חריפה.

Arch Ophthalmol 2010;128:184-189

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן