מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Academy of Neurology עולה כי ריור מוגבר בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת הינו סמן אפשרי לליקוי תפקודי חמור יותר, הן מוטורי והן לא-מוטורי, וכי לא מדובר רק בבעיה קוסמטית.

מדגם המחקר כלל 101 חולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת והחוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, כמו גם מידע אודות תסמינים מוטוריים על-פי מדד LEDD (Levodopa Equivalent Daily Dose) והתפקוד לפי מדד UPDRS III (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale).

תפקוד לא-מטורי נבחן על-פי מדד NMSS (Non-Motor Symptoms Scale) ושאלון SCOPA-AUT (Scales for Outcomes in Parkinson’s disease-autonomic dysfunction). בקרב חולים עם מחלת פרקינסון, הפרעה אוטונומית עשויה להקדים ליקוי מוטורי ולכלול בין היתר תת לחץ דם אורתוסטטי ולאחר-ארוחה.

שאלון PDQ-39 (Parkinson’s Disease Questionnaire) שימש להערכת המצב הבריאותי ואיכות החיים של החולים ושאלון ROMP (Radboud Oral Motor Inventory for PD) שימש להערכת תסמיני באזור הפנים וחלל הפה, כולל דיבור, הפרעות בליעה וריור.

במסגרת המחקר נערכה השוואה בין 65 חולים עם ריור ובין 36 חולים ללא ריור. 

מהנתונים עולה כי בחולים עם ריור תועד ליקוי מוטורי חמור יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא ריור. בחולים אלו, מדד UPDRS-II היה חמור יותר הן בשלב Off והן בשלב On וחל שיפור קטן יותר עם מבחן תגר ב-Levodopa.

חולים עם ריור סבלו גם מתסמינים לא-מוטוריים שהיו חמורים יותר, כולל הפרעות חמורות יותר בדיבור ובבליעה ומדדים גבוהים יותר בסולם NMSS ו-SCOPA-AUT, לצד מדדים נמוכים יותר בסולם PDQ-39 להערכת איכות החיים.

להערכת זיהומים בדרכי נשימה, החוקרים התבססו על הרשומות הרפואיות הממוחשבות. ב-15.4% מהמשתתפים במחקר תועד זיהום נשימתי לאחר מועד אבחנת מחלת פרקינסון.זיהומים בדרכי נשימה עליונות ותחתונות היו נפוצים יותר בקרב אלו עם ריור, בהשוואה לחולים ללא ריור.

החוקרים מסבירים כי זיהומים עלולים לנבוע מהפרעות בליעה המובילות לאספירציה וריור. מנגד, נראה כי לריור לא הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי או השינה בחולים אלו.

החוקרים מסבירים כי חשוב להבין את הקשר בין ריור ובין הפרעות אלו בדיבור ובבליעה ולבחון אם טיפול בריור עשוי להביא לשיפור בתסמינים אלו.

מתוך כנס ה-EAN

לידיעה במדסקייפ