הטיפול ברטינובלסטומה הינו מאתגר ולעיתים קרובות גם גוזל זמן רב. הוא מצריך תשומת לה רבה למדדים שונים של הגידול, אשר לבסוף עלולים להשפיע על חדות הראייה, מצב העין והשרידות. כיום קיימות כמה טכניקות טיפוליות בשימוש שיגרתי, הכוללות כימותרפיה תוך-ורידית המכונה כימורדוקציה (chemoreduction) כימותרפיה תוך-עורקית, רדיותרפיה באמצעות זרעים רדיואקטיביים (plaque) ואנוקלאציה. השימוש ברדיותרפיה עם קרן חיצונית (external beam radiotherapy) פחת באופן ניכר בשנים האחרונות בגלל החשש מהשפעה טוקסית ארוכת טווח וממאירויות משניות. טיפולים תומכים ברטינובלסטומה כוללים תרמותרפיה דרך האישון, קריותרפיה וכימותרפיה לזגוגית או ללשכה הקדמית.

בשנת 1994 הוחל במכון העיניים ווילס בתכנית כימותרפיה לווריד. התוצאות הראשונות של מעקב ממוצע של 6 חודשים פורסמו בשנת 1996. זוהתה תגובה מהירה של הגידול כבר חודש לאחר הטיפול, עם שיעור גבוה של הצלת העין מאנוקלאציה. מאז טופלו בשיטה זו ברטינובלסטומה למעלה מ- 100 עיניים. בתחילה נעשה שימוש בטיפול זה בילדים עם רטינובלסטומה בילטרלית או אונילטרלית. מאז הוצג הטיפול בהזרקה לעורק בשנת 2008, בוצעה התאמה של הפרוטוקול של כימותרפיה לווריד, כטיפול מהשורה הראשונה לרטינובלסטומה דו-עינית וכימותרפיה לעורק, כטיפול מהשורה הראשונה למחלה חד-עינית, עם יוצאי דופן בודדים.
במאמר הנוכחי המחברים מדווחים על ניסיונם ארוך הטווח בטיפול ברטינובלסטומה עם כימותרפיה לווריד, וההשפעה כעבור שנה, שנתיים, שלוש שנים, חמש שנים, עשר שנים, חמש עשרה ועשרים שנים. הייתה התמקדות בהשפעת הטיפול לפי הסיווג הבין-לאומי של רטינובלסטומה (International Classification of Retinoblastoma) ונבדק הצורך בטיפול משלים (כימותרפיה לעורק, רדיותרפיה עם פלאק, תרמותרפיה ואנוקלאציה, כדי להשיג שליטה על הגידול ושרידות של המטופלים. החוקרים היו משרות האונקולוגיה של העין של בית החולים לעיניים ווילס והמחלקה לאונקולוגיה של ילדים בבית החולים לילדים של פילדלפיה בפנסילבניה, ארצות הברית.
התוצאות הראו שמתוך 994 עיניים, ההשוואה על פי הסיווג הבין-לאומי של רטינובלסטומה גילתה התאמה בין הקבוצה עם שלב מתקדם יותר לבין גיל מאוחר יותר בעת ההופעה, כאשר השוו בין 8, 7, 10, 11 ו- 15 חודשים. בחלוקה לפי המאפיינים הקליניים, נמצאה התאמה בין הקבוצה עם שלב מתקדם יותר לבין קוטר גידול גדול יותר, עובי רב יותר ושכיחות רבה יותר של זריעה לזגוגית וזריעה תת-רשתית. בהתייחס לתוצאת הטיפול, הגידולים הפחות מתקדמים היו עם תוצאות טובות יותר שהתבטאו בכך שלא היה צורך באנוקלאציה או בהקרנה מחוץ לעין עד לאחר שנתיים, ועם שינויים קלים לאחר עשרים שנה. כדי להציל את העין מאנוקלאציה היה צורך בתוספת כימותרפיה לעורק או טיפול בפלאק ב- 5 אחוזים בחומרה הנמוכה ו- 26-28 אחוזים בחומרות המתקדמות יותר, עד כעבור שנתיים, ותוספת טיפול מועטה עד כעבור 20 שנה.  פינאלובלסטומה, גרורות או מוות היה נדירים (1-2 אחוזים).

המסקנה הייתה שטיפול קו ראשון של כימותרפיה לווריד עם תוספת כימותרפיה לעורק או טיפול בפלאק כטיפול ברטינובלסטומה משיג שליטה מלאה בגידול ב- 96 אחוזים עבור קבוצת חומרה A, ב- 91 אחוזים עבור קבוצות חומרה B ו- C, ב 71 אחוזים עבור קבוצת חומרה D וב- 31 אחוזים עבור קבוצת חומרה E, והימנעות מאנוקלאציה או הקרנה חיצונית במשך מעקב של עד 20 שנים.

Shields CL, Bas Z, Tadepalli S, Dalvin LA, Rao R, Schwendeman R, E Lally SE, Shields JA, Shah A, Leahey A
Long-term (20-year) real-world outcomes of intravenous chemotherapy (chemoreduction) for retinoblastoma in 964 eyes of 554 patients at a single centre
Br J Ophthalmol 2020;104:15481555