יש צורך בהבנה טובה יותר של דרכי ניקוז מי הלשכה.  רוב המחקרים בנושא זה התרכזו  בטרבקולום כיון שהוא זוהה כמקום העיקרי של ניקוז מי הלשכה מהעין.  בעיניים עם גלאוקומה נמצאה תנגודת מוגברת לניקוז מי הלשכה ברמת הטרבקולום. אולם התברר שיש התנגדות לניקוז מי הלשכה גם במיקום שלאחר הטרבקולום, וגם שם ההפרעה לניקוז מוגברת בעיניים עם גלאוקומה לעומת עיניים ללא גלאוקומה. תצפיות בסיסיות אלה יחד עם התוצאות הקליניות שמראות תגובה משתנה לטיפול להורדת הלחץ התוך עייני על ידי ניתוחי פילטרציה בחולי גלאוקומה, מובילים למסקנה שניקוז מי הלשכה הינו מורכב יותר ממה שחשבו בעבר ומצריך מחקר נוסף. 

בדיקות של דרכי ניקוז מי הלשכה השתפרו בעקבות החידושים באמצעי ההדמיה וה- OCT , אשר מאפשרים להבחין בטרבקולום ובתעלת שלם. שחזורים תלת ממדיים של דרכי הניקוז המרוחקים בוצעו בעיניים של גויות או בעיניים של נבדקים בחיים.  פותחו אלגוריתמים שבאמצעותם ניתן לבדוק את תנועת מי הלשכה בטרבקולום ואחריו. בדיקות כאלה הראו זרימה פולסטילית שניתן לשייך אותה למחזורי הלב. אנגיוגרפיה של מי הלשכה הקדמית פותחה לאחרונה והיא מאפשרת לצפות בזמן אמת תמונת הזרימה של מי הלשכה. בעיניים שהוצאו מחזירים ופרות מתים ומגויות אדם, הודגמו צורות זרימה דומות בעזרת פלואורסצאין או אידוציאנין ירוק. נראו צורות זרימה סגמנטריות שעשויות להיות משמעותיות לתכנון ניתוחי פילטרציה והצלחתם בכך שיאפשרו לתכנן את מיקום הפילטרציה באזור עם הניקוז הרב ביותר או המופחת ביותר.

השוואות בין הדגמות הזרימה עם פלואורסצאין או אידוציאנין ירוק הראו דמיון מספק כך שאפשר לבצע את הבדיקה תחילה עם אידוציאנין ירוק ולהמשיך לאחר מכן עם פלואורסצאין. בשיטה כזו האזורים עם זרימה אנגיוגרפית נמוכה בתחילה הראו זרימה מוגברת לאחר פילטרציה שעוקפת את הטרבקולום שמתוכננת לפי תוצאות אנגיוגרפיה בעיני אדם שעברו אנוקלאציה. למרות זאת יש לזכור את המגבלות שבשימוש בתוצאות בעיניים שלאחר אנוקלאציה. בעיניים שלאחר אנוקלאציה יש תופעות כמו נקרוזיס תאי, אפשרות של קרישים בכלי הדם האפיסקלרליים וחור המשכיות של כלי הדם האפיסקלרליים עם המערכת ורידית הסיסטמית, אשר גורמת להצטברות הסמן (אידוציאנין או פלואורסצאין) על פני העין. בגלל מגבלות אלה בוצע ניסוי של אנגיוגרפיה בזמן אמת בעיניים של פרימטים לא אנושיים חיים.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מארצות הברית של אמריקה – מקליפורניה ומסין מבייג’ין: מ- Doheny Eye Institute שבלוס אנג’לס, ומחלקת העיניים של בית הספר לרפואה על שם דוד גפן של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס, ממרכז הגלאוקומה על שם המילטון ומכון העיניים על שם שילי של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, ומהמכון לאופתלמולוגיה של בייג’ין של מרכז העיניים של בית החולים Beijing Tongren  של האוניברסיטה הרפואית של הבירה בבייג’ין. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההיתכנות ואת הבטיחות של ביצוע אנגיוגרפיה של מי הלשכה בעיני פרימטים בחיים וכן לבדוק את צורת הניקוז שלהם. הניסוי בוצע בשש חיות. לאחר הרדמה הוכנס מינטינר ללשכה הקדמית. אידוציאנין ירוק 0.4 אחוזים או פלואורסצאין 2.5 אחוזים הוכנסו ללשכה הקדמית לחוד או אחד לאחר השני בעזרת מעקרת עם לחץ קבוע. תמונות האנגיוגרפיה צולמו על ידי Spectralis HRA ‏OCT תוצרת הידלברג, גרמניה. במקביל בוצע OCT של המקטע הקדמי של אזורים מרוחקים מהטרבקולום בם נצפתה זרימה או לא נצפתה זרימה. התוצא העיקרי היה צורות הזרימה על פי האנגיוגרפיה במקומות שונים, זמני הניקוז, בחירת הסמן ותוצאות ה- OCT .

התוצאות של האנגיוגרפיה הראו לרוב צורות ניקוז קבועות. הזרימה זוהתה במקומות בהם היו ורידים אפיסקלרליים שזוהו בצילומים באינפרה-אדום ועל ידי OCT  של מקטע קדמי. אנגיוגרפיה עם אידוציאנין ירוק ועם פלואורסצאין הראו תוצאות דומות. ניקוז מי הלשכה כפי שהודגם על ידי אנגיוגרפיה הראה לעיתים פולסציות. לעיתים זרימה חיובית פתאום התגברה באזורים אשר לפני כן היו ללא כל אות אנגיוגרפי. לעומת זאת לעיתים אות אנגיוגרפי נעלם פתאום מאזורים בהם נצפה לפני כן.

מסקנות החוקרים היו שאנגיוגרפיה של מי לשכה יכולה להתבצע בפרימטים חיים והיא מדגימה צורות ניקוז סגמנטליות ופולסטיליות עם השתנות דינמית. אפשר להשתמש בבדיקות כאלה כדי לשפר את הבנתנו את מחלת הגלאוקומה והטיפול בה.

Huang AS, Li M, Yang D, Wang H, Wang N, Weinreb RN

Aqueous Angiography in Living Nonhuman Primates Shows Segmental, Pulsatile, and Dynamic Angiographic Aqueous Humor Outflow

Ophthalmology 2017;124:793-803