בחולים עם הפרעה בסבילות לסוכר ניתן לזהות עדויות לנוירופתיה באמצעות בדיקת העיניים בעזרת בדיקת מיקרוסקופיה קונפוקאלית של הקרנית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Diabetes Care.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בסבילות לסוכר מהווה את אחד השלבים המוקדמים ביותר של הפרעה במשק הסוכר בגוף וקשורה עם מחלות מאקרווסקולאריות, רטינופתיה ומיקרואלבומינוריה, אך לא ברור אם הפרעה זו מובילה להתפתחות נוירופתיה.
מדגם המחקר כלל 37 חולים עם הפרעה בסבילות לסוכר ו-20 ביקורות תואמות בגיל, שעברו הערכה מקיפה של נוירופתיה באמצעות הערכת התסמינים, חסר נוירולוגי, מבחני הולכה עצבית, בדיקות תחושתיות כמותיות, שונות בקצב הלב בעת נשימה עמוקה ובדיקת CCM (Corneal Confocal Microscopy).
מהתוצאות עולה כי בחולים עם הפרעה בסבילות לסוכר תועד פרופיל תסמיני מוגבר של נוירופתיה, עם עליה במדדי McGill Pain Index, מדד מוגבלות על-רקע נוירופתיה, סף תפיסת תחושת רטט, סף חום וקור, עם ירידה בצפיפות סיבי עצבים בעור, צפיפות סיבי עצב בקרנית ואורך סיבי עצב בקרנית. לא תוארו הבדלים משמעותיים באמפליטודה של עצבים תחושתיים ומוטוריים ומהירות הולכה או בשונות קצב הלב בעת נשימה עמוקה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם הפרעה סבילות לסוכר יש עדות לנוירופתיה, בעיקר פגיעה בסיבים קטנים, אותה ניתן לזהות באמצעות ביופסיה עורית ובדיקות מיקרוסקופיה קונפוקאלית של הקרנית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!