הזרקות Bevacizumab לתוך הזגוגית מונעות עיוורון בפגים (N Engl J Med.)

זריקה יחידה של Bevacizumab (אווסטין) לתוך הזגוגית של יילוד הינה יעילה יותר מניתוח לייזר למניעת עיוורון עקב רטינופתיה של פגות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ברחבי העולם כ-50,000 עיוורים בהם הזמר סטיבי וונדר עקב תופעה זו, בה צמיחת כלי דם ברשתית של פג הופכת לבלתי-סדירה ומובילה להצטלקות והיפרדות של הרשתית.

טיפול בלייזר, הטיפול הסטנדרטי כיום, דורש ציוד ייעודי, פוגע בראיה ההיקפית של הילד ודורש סדציה ואינטובציה. מדובר בסוגיה לא-פשוטה עבור תינוקות.

הטיפול החדש כלל זריקה של תרופה שכבר משמשת לטיפול בניוון מקולארי גילי ולעידוד אנגיוגנזה בגידולים גרורתיים של המעי הגס. הפרוצדורה כוללת הרדמה של העין וזריקה של התרופה לתוך כל עין. מדובר בפעולה של מספר שניות בלבד.

המחקר האקראי כלל 150 תינוקות עם רטינופתיה (Zone I/II) שטופלו בזריקות לתוך-הזגוגית של Bevacizumab (0.625 מ”ג ב-0.025 מ”ל תמיסה) או טיפול לייזר קונבנציונאלי.

מבין 75 התינוקות שטופלו ב- Bevacizumab עם רטינופתיה באזור I אזור הרשתית הקרוב ביותר לעצב הראייה ב-6% חלה הישנות של הרטינופתיה של פגות, זאת בהשוואה ל-42% מהמטופלים בלייזר (p=0.003). בעבר, מקרים אלו שעירבו את האזור ה-I היו הקשים ביותר לטיפול. כלי הדם האבנורמליים נעלמו כמעט כליל ובמקומם הופיעו כלי דם  תקינים, אם כי נדרש מעקב במשך לפחות 16 שבועות במטרה להבטיח כי הבעיה אינה חוזרת.

במקרים של מחלה בחלק האחורי של אזור II, שיעורי ההישנות עמדו על 5% עם Bevacizumab ו-12% עם טיפולי לייזר, אך ההבדל היה קטן ולא מובהק סטטיסטית.

בהשוואה לטיפול לייזר קונבנציונאלי בחולים עם רטינופתיה של פגות באזור I, הזרקות Bevacizumab לתוך הזגוגית מהוות פריצת דרך אמיתית בטיפול בחולים אלו ועשויות לשמש כטיפול הבחירה במקרים אלו.

החוקרים לא יכלו להעריך את הבטיחות של זריקות אלו בשל גודל המדגם הקטן. עם זאת, להערכתם, לאור השכיחות הגבוהה של הטיפול במבוגרים והמינון הנמוך, סביר להניח כי הטיפול בטוח לפחות כמו טיפולי לייזר.

N Engl J Med. 2010;364;603-615,677-678

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן