תיקון פרסביופיה באמצעות עדשה תוך עיינית מולטיפוקלית פאקית בלשכה הקדמית, פרופ’ מרדכ רוזנר, עורך מדור רפואת עיניים

תיקון פרסביופיה הוגדר במאמר כבעיית הראיה העיקרית אשר נותרה ללא מענה מתאים מבחינת ניתוחי רפרקציה. פרסביופיה הינה בעיה אנטומית מרובת פקטורים הגורמת לאיבוד פרוגרסיבי פונקציונאלי של יכולת העין להתמקד לקרוב ולצורך במשקפיים לקרוב החל מגיל 40 עד 50 שנה. תקופה ארוכה קיימות כבר עדשות תוך עיניות להשתלה בלשכה האחורית, המאפשרות ראייה פונקציונאלית לרחוק לקרוב ולמרחקי ביניים, אשר יכולות למנוע את הצורך להשתמש במשקפיים לקרוב.

פרסביופיה מלווה לעיתים שכיחות בהפרעות תישבורת נוספות ועד היום לא קיימת שיטה שהוכחה כיעילה לתיקון בניתוח רפרקציה את הראיה לרחוק ולספק גם ראיה לקרוב ללא משקפיים.  אי לכך עדשה תוך עיינית פאקית עם טכנולוגיה מולטיפוקלית עשויה להיות אפשרות אטרקטיבית.

במאמר הנוכחי מוצגות התוצאות הקליניות הראשוניות של הבטיחות והיעילות של עדשות תוך עיניות פאקיות מולטיפוקליות לתיקון היפראופיה ומיופיה המלווים במידות שונות של פרסביופיה.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מספרד, ממחלקת העיניים של Miguel Hernández University, Alicante ומהמחלקה למחקר ופיתוח של Instituto Oftalmologico de Alicante.

המחקר היה רב-מרכזים, פתוח, פרוספקטיבי ולא השוואתי.  נכללו בו 34 עיניים של 17 מנותחים אשר מתוכם 16 היו נשים. הגיל היה בין 46 ל- 62 שנים (בממוצע 52 שנים).  6 עיניים היו מיופיות עם אקויולנט ספירי ממוצע של 9.3 דיופטר ו- 28 היפרמטרופיות עם אקויולנט ספירי ממוצע של 2.3 דיופטר, ואסטיגמטיזם של פחות מ- 1.5 דיופטר. העדשה התוך-עיינית המולטיפוקאלית הושתלה דרך חתך טמפורלי של 6.5 מילימטר. העין הדומיננטית כוונה לאמטרופיה והעין הלא-דומיננטית כוונה למינוס 1.0 דיופטריות.

נבדקה היעילות של העדשה המושתלת על ידי מדידת חדות הראיה המונוקולרית והבינוקולרית ללא משקפיים לרחוק, לקרוב ולמרחק ביניים. חושבו האינדקסים של הבטיחות והיעילות ושביעות הרצון נקבעה על ידי מילוי שאלון. המעקב היה כעבור 1-3 ימים, 5-9 ימים, 21 ימים, 3 חדשים, 6 חדשים ושנה אחת לאחר הניתוח.

האקויולנט הספירי לפני הניתוח היה בטווח בין מינוס 11.75 לפלוס 4.25 דיופטריות,  ולאחר הניתוח הוא היה בין מינוס 2.0 לפלוס 1.85 דיופטריות. חדות הראיה הבינוקולרית לרחוק ללא משקפיים הייתה 20/59 לפני הניתוח והשתפרה ל- 20/18 שנה לאחר הניתוח. חדות הראיה הבינוקולרית למרחק הביניים ללא משקפיים השתפרה מ- 20/125 לפני הניתוח ל- 20/21 ואילו חדות הראיה הבינוקולרית לקרוב ללא משקפיים השתפרה מ- 20/78 לפני הניתוח ל- 20/32 שנה לאחר הניתוח. חדות הראיה הבינוקולרית לרחוק ולמרחק ביניים ללא משקפיים הייתה לפחות 20/40 ו- Jaeger III ב- 88.2% מהמנותחים (15 מתוך 17). שני החולים האחרים דיווחו על שביעות רצון בינונית.

המסקנה של החוקרים היא שהתוצאות הינן מבטיחות ושהעדשות התוך-עיניות המולטיפוקליות הפאקיות מהוות אפשרות טיפולית בתיקון פרסביופיה.

Alió JL, Mulet E:

Presbyopia Correction with an Anterior Chamber Phakic Multifocal Intraocular Lens.

Ophthalmology 2005; 112:1368-1374.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן