התוצאה של חדות הראיה לאחר ניתוח מוצלח של היפרדות רשתית הינה גרועה יותר באופן משמעותי במקרים בהם המקולה הייתה מופרדת. במקרים כאלה ככל שהמקולה הייתה מופרדת פרק זמן ארוך יותר הפרוגנוזה לראיה הינה גרועה יותר.

בנוסף לכך, מחקרים על היפרדות רשתית חוזרת הכרוכה ב- proliferative vitreoretinopathy חמורה הראו חדות ראיה ירודה יותר באופן משמעותי באנשים שנזקקו ליותר מניתוח אחד כדי להצמיד את הרשתית.

המנגנונים התאיים המדויקים אשר גורמים לאיבוד הראייה במצבים של היפרדות רשתית ראשונית וחוזרת עדיין אינם ברורים.

בניסויים במודלים של היפרדות רשתית בחיות מעבדה  הראו שלאפופטוזיס של התאים הפוטורצפטוריים יש תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה של היפרדות רשתית. הראו שלאפופטוזיס זו יש תבנית קבועה: תאים פוטורצפטוריים אפופטוטיים מופיעים לראשונה תוך שעות, התהליך מגיע לשיאו תוך יומיים עד שלושה ימים ולאחר מכן הולך ופוחת לרמה נמוכה כעבור 7 ימים לאחר יצירת היפרדות הרשתית הניסויית.

למרות שמודלים אלה של היפרדות רשתית בחיות ניסוי סיפקו מידע רב ערך על הפתוגנזה של היפרדות רשתית לא היה ידוע עד עתה אם שינויים תאיים כאלה מתרחשים גם בהיפרדות רשתית בבני-אדם.

אי לכך בוצע המחקר הנוכחי אשר בדק האם גם התאים הפוטורצפטורים בבני-אדם עוברים אפופטוזיס במתכונת דומה לזו שהודגמה בחיות מעבדה, בעקבות היפרדות רשתית ראשונית וחוזרת.

המחקר בוצע בבוסטון  Massachusetts על ידי חוקרים מה- Beth Israel Deaconess Medical Center, Schepens Eye Research Institute וה- Massachusetts Eye & Ear Infirmary, Department of Ophthalmology, Harvard Medical School .

המחקר היה קליני-פתולוגי ופרוספקטיבי במתכונת של סידרת מקרים.

במהלך ניתוחי ויטרקטומיה לתיקון היפרדות רשתית נכרתו מקטעים של רשתית. מקטעים אלה הוקפאו, נחתכו ונבדקו בשיטה של  TdT-dUTP terminal nick-end labeling assay for cell apoptosis לקיום אפופטוזה בתאים.

בהתאם לסימפטומים העריכו את משך זמן היפרדות הרשתית.

אוכלוסיית המחקר כללה 8 חולים עם היפרדות רשתית ראשונית ו-4 חולים עם היפרדות רשתית חוזרת. משך היפרדות הרשתית נע בין יום ל- 180 ימים עבור הקבוצה עם היפרדות רשתית ראשונית ויומיים עד 15 ימים בקבוצה עם היפרדות רשתית חוזרת.

בכל הרשתיות נמצאו תאים שהדגימו אפופטוזיס ב- outer nuclear layer של הרשתית. התאים האפופטוטיים זוהו כבר כעבור 24 שעותר לאחר היפרדות הרשתית, הגיעו לשיא ביום השני להיפרדות הרשתית ומספרם פחת לרמה נמוכה עד היום השביעי שלאחר ההיפרדות.

היפרדות רשתית חוזרת גרמה למידה רבה יותר של אפופטוזיס ב- outer nuclear layer בהשוואה להיפרדות רשתית ראשונית כאשר הושוו בנקודות שוות לאחר התפתחות היפרדות הרשתית.

מסקנת החוקרים היא שהתאים הפוטורצפטוריים עוברים אפופטוזיס לאחר היפרדות רשתית ראשונית וחוזרת, במתכונת הדומה לזו שהודגמה במודלים של היפרדות רשתית בחיות.

על פי תוצאות מחקר זה נראה שהאפופטוזיס של התאים הפוטורצפטוריים יכול להיות אחד הסיבות לירידה בחדות הראיה בעקבות היפרדות רשתית ובמיוחד אלה בהם מעורבת המקולה.

תרופות המסוגלות לעקב את האפופטוזיס של התאים הפוטורצפטורים עשויות לעזור לשפר את הפרוגנוזה של חדות הראיה בחולים עם היפרדות רשתית.

Arroyo JG, Yang L, Bula D, Chen DF:

Photoreceptor apoptosis in human retinal detachment

Am J Ophthalmol 2005;139:605-610