עפעפיים – קרצינומה של תאי בלוטות שומן בעפעפיים












קרצינו    מה של תאי בלוטות השומן sebaceous carcinoma הינה גידול ממאיר אשר בדרך כלל מתפתח בבלוטות השומן שבעפעפיים. גידול זה נדיר באזורי העור אשר לא על העפעפיים ולכן מוכר יותר לרופאי עיניים ולפתולוגים של העין מאשר לרופאים העוסקים בתחומים אחרים. קרצינומה של תאי בלוטת השומן יכולה להיות חודרנית לתוך העפעף והלחמית וכן יכולה לשלוח גרורות לבלוטות לימפה אזוריות ולאברים מרוחקים. קרצינומה זו ידועה בכך שהיא עלולה לחקות תהליכים שפירים או ממאירים אחרים וכתוצאה מכך מתעכבת האבחנה שלה, דבר העלול להחמיר את התחלואה ממנה ואף לגרום לתמותה. מאידך מקובל לחשוב שאבחון מוקדם וטיפול מיידי חשובים כדי למנוע חזרות וגרורות וכן כדי להשיג תוצאות קוסמטיות יפות יותר בעקבות הטיפול.

בגלל היותו גידול נדיר רוב הפרסומים על קרצינומה של תאי בלוטות השומן בעפעפיים הינם במתכונת של תיאורי מקרים בודדים, סדרות קטנות מאד או סקירת ספרות. הסדרות הבודדות שהן גדולות יותר כוללות איסוף נתונים רטרוספקטיבי, לרוב ממעבדות פתולוגיות, כאשר המידע הקליני לוקה בחסר. רוב הקלינאים הנתקלים בחולה עם קרצינומה של תאי בלוטות שומן בעפעפיים הינם בעלי ניסיון קליני מועט של מספר קטן של חולים דומים בעבר ורק לרופאי עיניים מועטים בעולם יש ניסיון אישי עשיר בתחום זה.

בעבודה הנוכחית מדווחים רופאים מהשרות האונקולוגי ומהמחלקה לפתולוגיה של  Wills Eye Hospital, Thomas Jefferson University, Philadelphia, Pennsylvania על ניסיונם עם 60 מקרים של קרצינומה של תאי בלוטות השומן של העפעפיים והרקמות הסמוכות להן. (1)

מטרת העבודה הייתה לתאר את הממצאים הקליניים, הטיפול, והפרוגנוזה של גידולים אלה.

אוכלוסיית המחקר כללה 60 חולים ואיסוף המידע היה רטרוספקטיבי.

הגיל המדיאני של החולים בעת הפנייתם היה 72 שנים. רובם – 73% היו נשים. ארבעה חולים עברו הקרנות בעבר לאזור בו התפתחה הקרצינומה של תאי בלוטת שומן.

האבחנה הקלינית הראשונית עמה הגיעו החולים הייתה של קרצינומה של תאי בלוטת שומן ב- 32%, דלקת לחמית ועפעפיים ב- 25%, כלזיון ב- 20%, BCC ב- 13% וקרצינומה של תאי קשקש ב- 10%.

האבחנה ההיסטופתולוגית הראשונית שבוצעה לפני הפניית החולים הייתה של קרצינומה של תאי בלוטת שומן ב- 50% מהמקרים של קרצינומה של תאי קשקש ב- 18%, של BCC ב- 22% וב- 24% לא ניתן היה להשיג את האבחנה ההיסטופתולוגית.

המיקום האנטומי הראשוני של הגידול היה ברוב המקרים ב- 75% בעפעף עליון, ב- 22% בעפעף תחתון, במקרה אחד (2%) בקרונקול caruncle ובמקרה אחד אחר (2%) בלחמית בולברית.

הטיפול הצריך אקסנטרציה ארובתית ב- 13% מהמקרים. ב- 7% מהמקרים בוצע ניתוח בטכניקות חדשות של posterior lamellar resection of the eyelids with reconstruction אשר עשוי להפחית את שיעור ביצוע אקסנטרציות בעתיד.

מבחינה היסטופתולוגית ב- 47% נמצאה מעורבות תוך-אפיתליאלית –  pagetoid, 27% מהקרצינומות התפתחו מבלוטות meibomian וב- 18% הקרצינומה התפתחה מבלוטות meibomian ו- Zeis.

מבחינת הפרוגנוזה ב- 18% הייתה חזרה מקומית של הקרצינומה, ב- 8% התפתחו גרורות ומות מגרורות קרה ב- 8% מהמקרים.

מסקנת החוקרים הייתה שלמרות שמדווח באופן נרחב על הצורות הקליניות של קרצינומה של תאי בלוטות שומן, נעשתה אבחנה קלינית ראשונית רק ב- 32% ורק ב- 50% בוצעה אבחנה היסטופתולוגית נכונה.

אקסנטרציה של הארובה הייתה הכרחית ב- 13% מהמקרים, רובם מהשנים הראשונות של המחקר.  בשנים מאוחרות יותר הנטייה הינה להימנע מאקסנטרציה ולבצע ניתוחים קונסטרוקטיביים יותר אשר מקוים שגם יפחיתו את מקרי החזרה והגרורות בעתיד.




 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן