גרענת (Trachoma), הנגרמת בשל זיהומי עיניים חוזרים ב-Chlamydia trachomatis, היא אחד הגורמים החשובים לעיוורון. מרווחי המינון המומלצים כיום בטיפול ההמוני במחלה באמצעות azithromycin מתבססים על מודל מתמטי.

במחקר זה נאספו דגימות לחמית לצורך בדיקת PCR כמותית של C. trachomatis לפני הטיפול ההמוני באמצעות azithromycin וכחודשיים, 6 חודשים, 12 חודשים, 18 חודשים ו-24 חודשים לאחריו, בקרב אוכלוסיה טנזנית שבה היתה המחלה אנדמית. מסיבות אתטיות, ניתנה משחת טטרה-ציקלין לעיניים של נבדקים שסבלו מגרענת פעילה קלינית בנקודות הזמן של 6 חודשים, 12 חודשים ו-18 חודשים.

בתחילת המחקר, קיבלו 956 מתוך 978 התושבים (97.8%) מנה אחת של azithromycin דרך הפה או (במידה ונאסר על השימוש בתרופה באדם מסוים) טיפול באמצעות משחת טטרה-ציקלין לעיניים. שכיחות הזיהומים ירדה משיעור של 9.5% לפני הטיפול ההמוני לשיעור של 2.1% כעבור חודשיים ולשיעור של 0.1% כעבור 24 חודשים. כמות זיהומי העיניים ב-C. trachomatis בקהילה עמדה כעבור חודשיים על שיעור של 13.9% מהרמה לפני הטיפול, ועל שיעור של 0.8% כעבור 24 חודשים. בכל נקודת זמן לאחר תחילת המחקר, מעל 90% מכלל הזיהומים נמצאו בקרב נבדקים שנמצאו חיוביים לזיהום במסגרת הבדיקה הקודמת שעברו.

החוקרים מסיקים כי שכיחות הזיהומים ועוצמתם פחתו באופן דרמטי ונותרו נמוכים במהלך שנתיים לאחר מתן הטיפול. נראה שסבב אחד של טיפול המוני בעל כיסוי נרחב מאוד באמצעות azithromycin, אולי בתוספת של שימוש תקופתי עוקב במשחת טטרה-ציקלין לעיניים באנשים הסובלים ממחלה פעילה, עשוי להפריע להעברת זיהומי ה-C. trachomatis בעיניים.

N Engl J Med. 2004 Nov 4;351(19):1962-71.

לתקציר הידיעה