גלאוקומה – מניעת עליית לחץ תוך-עייני מסטרואידים

על גרימת עלייה בלחץ תוך-עייני כתוצאה מטיפול בסטרואידים דווח לראשונה בשנות החמישים ולאחר מכן התברר שהתופעה שכיחה למדי. לטיפול להורדת הלחץ התוך עיני עשויות להיות תופעות לוואי בחולים מסויימים ולכן לא מקובל לתת טיפול מונע בכל מקרה המטופל בסטרואידים. מאידך לעין עלול להגרם נזק מעליית הלחץ בעקבות טיפול בסטרואידים עוד לפני גילוי עליית הלחץ והטיפול בו. כדי לענות על בעיה זו מפתחת חברה אחת מקליפורניה – InSite Vision Incorporated, גישה טיפולית פרופילקטית. חברה זו חוקרת את השפעת השימוש בתרכובת diclofenac sodium המכילה מערכת שחרור תרופה a proprietary polymeric drug delivery system ISV-205 על חסימת העלאת הלחץ התוך-עייני מסטרואידים. מערכת שחרור התרופה משמשת להגברת העברת התרופה והחדירות שלה.

בדווח מנובמבר 2003 פורסמו תוצאות ההשוואה בין ההשפעה של ISV-205 בריכוזים שונים לבין הממס, על עליית הלחץ התוך עייני כתוצאה ממתן פרדניזולון אצטט 1% לעיניים של קרובים מדרגה ראשונה של חולי גלאוקומה. (1)

המחקר כלל מרכזים רבים והיה פרוספקטיבי, מקביל ונערך בצורה כפולת סמיות עם ביקורת של טיפול בממס. המחקר כלל 136 משתתפים שהיו קרובים מדרגה ראשונה של חולי גלאוקומה ראשונית פתוחת זוית. המשתתפים עברו רנדומיזציה לשלוש קבוצות וטופלו במשך 6 שבועות. המשתתפים בקבוצה אחת טופלו ב- 0.06% ISV205 המשתתפים בקבוצה השניה טופלו ב- 0.1% ISV-205 והמשתתפים בקבוצה השלישית טופלו בממס. כל המשתתפים קבלו טיפול בפרדניזולון 1%.

במהלך תקופת המחקר עליית הלחץ הממוצעת בקבוצת הביקורת הייתה 7.3 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 6.5 מ”מ כספית. עבור הקבוצה שטופלה ב- 0.06% ISV-205 עליית הלחץ הממוצעת הייתה 4.9 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 4.6 מ”מ כספית. בקבוצה שטופלה ב- 0.1% ISV-205 עליית הלחץ הממוצעת הייתה 5.9 מ”מ כספית עם סטיית תקן של 4.9 מ”מ כספית. ההבדל בין תוצאת הטיפול ב- 0.06% ISV-205 לטיפול בממס היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.

8 מתוך 46 המשתתפים שקבלו טיפול בממס ואשר הוו 17% מקבוצת הביקורת, הפסיקו את השתתפותם במחקר בגלל עליה גבוהה של הלחץ התוך-עייני וזאת בהשוואה למשתתף אחד שהווה 2% מהקבוצה שטופלה ב- 0.06% ISV-205 ושלושה משתתפים שהוו 7% מהקבוצה שטופלה ב- 0.1% ISV-205. גם הבדל זה בין הקבוצות היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.

מספר המשתתפים עם תגובה משמעותית מבחינה קלינית לסטרואידים, שהוגדרה כעליית לחץ של 10 מ”מ כספית או יותר, היתה גדולה יותר באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בקבוצת הביקורת בהשוואה לקבוצות הטיפול ב- 0.06% ISV-205. תגובה כזו נמצאה ב- 12 מתוך 43 המשתתפים שבקבוצת הביקורת, שהוו 28% לעומת 3 מתוך 42 משתתפים בקבוצת הטיפול שהוו 7%.

מסקנת החוקרים היא ששימוש פרופילקטי ב- ISV-205 מפחית את שיעור עליית הלחץ התוך עייני בעקבות טיפול בטיפות סטרואידים בקרובים מדרגה ראשונה של חולי גלאוקומה. יש צורך בהמשך המחקר כדי לבדוק את היעילות של טיפול כזה ואת מקומו בטיפול בגלאוקומה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן