רשתית – אנדופתלמיטיס חריפה בעקבות הזרקה לתוך הזגוגית של טריאמצינולון אצטט

הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד נעשתה שכיחה במהלך השנתיים האחרונים בעקבות הדיווחים על היותה טיפול מוצלח בבצקת מקולרית כתוצאה מסוכרת, אובאיטיס וחסימת וריד רשתית מרכזי. בנוסף טיפול זה הוצע כטיפול תומך ברטינופתיה סכרתית פרוליפרטיבית וניוון מקולרי מחמת גיל מסוג אקסודטיבי. עדיין לא ידוע המנגנון המדויק של הפחתת הבצקת המקולרית בהשפעת סטרואידים, וההשערות כוללות הפחתה מקומית של מדיאטורים דלקתיים, הגברת הדיפוזיה על ידי השפעה על מעברי הקלציום, הפחתת רמות פקטורי הגדילה האנדותליאליים ושיפור תפקוד ה- bloodretinal barrier. מבלי להתייחס למנגנוני הפעולה ניתן להדגים ב- OCT שהזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד משפרת באופן דרמטי את עובי הרשתית ומפחיתה את החללים הציסטיים שבתוכה.

מאידך, טיפול זה איננו נטול סיכונים. הסיבוכים דווחו כוללים היפרדות רשתית, דימום לזגוגית, עליית לחץ תוך עייני, יצירת קטרקט ופסאודוהיפופיון. באופן תיאורטי יש לחשוש מהפחתת פעילות המנגנון האימוני באופן מקומי כתוצאה מהזרקת הסטרואיד והתפתחות זיהום כתוצאה מכך. בעוד שעד למאמר הנוכחי אין פרסומים על אנדופתלמיטיס לאחר הזרקה לזגוגית של טריאמצינולון אצטוניד, עוסק מאמר רטרוספקטיבי זה בדיווח על 8 עיניים של 8 חולים אשר פתחו אנדופטלמיטיס בעקבות טיפול זה. במאמר סוכמו המאפינים הקליניים, האורגניזמים הגורמים לזיהום הטיפול שניתן ותוצאת חדות הראיה.(2)

המקרים נאספו ממחלקות עינים ממרכזים שונים בארה”ב ומקסיקו: סטנפורד קליפורניה, קליבלנד אוהיו, מיאמי פלורידה, מקסיקו-סיטי מקסיקו, פילדלפיה פנסילבניה, אלבני ניו-יורק, אינדיאנפוליס אינדיאנה ויוסטון טקסס ממרס 2001 ועד יולי 2002.

מתוך 922 הזרקות, ב-8 מקרים אובחן אנדופתלמיטיס חריף במהלך 6 השבעות שלאחר ההזרקה שכיחות של 0.87%. גורמי סיכון אפשריים היו סוכרת בחמישה חולים, הזרקות מבקבוק קנלוג ששימש למספר הזרקות בשני מקרים, המצאות כר סינון בחולה אחד ובלפריטיס בחולה אחד. פרק הזמן המדיאני עד להופעת הדלקת היה 7.5 ימים והטווח היה בין יום אחד ל- 15 ימים. הממצאים הקליניים השכיחים ביותר היו איריטיס, ויטראיטיס והיפופיון (בכל 8 המקרים), כאב ב-7 עיניים, עין אדומה ב-6 וירידה בחדות הראיה בחמישה. חדות הראיה המדיאנית בעת אבחון הדלקת היתה 20/1127 עם טווח בין 20/60 לתחושת אור. הטיפול ההתחלתי היה ביצוע vitreous tap והזרקת אנטיביוטיקה בששה חולים וויטרקטומיה עם הזרקת אנטיביוטיקה לזגוגית בשני מקרים. תרביות מהדגימה התוך-עיינית היו חיוביות ב- 7 חולים. coagulase negative Staph. בשני חולים, Streptobacillis parasanguis בשני חולים, Mycobacterium chelonae בחולה אחד ו- Streptobacillus species בחולה אחד.

חדות הראיה המדיאנית בסוף הטיפול היתה 20/400 עם טווח בין 20/40 לתחושת אור. שלושה חולים איבדו תחושת אור, אחד מהם עבר אנוקלאציה ובאחד מהם התפתח פטיזיס.

לסיכום, אנדופתלמיטיס חריפה יכולה להיות סיבוך של הזרקת טריאמצינולון אצטוניד לזגוגית, היא מתפתחת במהירות ועלולה להסתיים באיבוד ראיה חמור.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן