תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית מגנטית עמוקה לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (Am J Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry עולה כי גרייה מוחית מגנטית עמוקה (Deep Transcranial Magnetic Stimulation) בתדירות-גבוהה עשויה להציע תקווה חדשה לחולים עם הפרעה טורדנית-כפייתית עמידה לטיפול.

מדגם המחקר כלל 99 חולים עם הפרעה טורדנית-כפייתית, אשר טופלו ב-11 מרכזים רפואיים. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בגרייה מוחית מגנטית עמוקה בתדירות גבוהה (20 Hz) או בגרייה מוחית מדומה עם טיפול יומי וחשיפה לגירוי המוביל לתסמינים הפרטניים, לאורך 6 שבועות. התגובה הקלינית נקבעה על-פי סולם YBOCS (Yale-Brown Obsessive Compulsive Scale) ותוצא היעילות העיקרי היה השינוי במדד מתחילת המחקר ועד להערכה לאחר-טיפול. מדדים נוספים כללו את שיעורי התגובה (שהוגדרה כירידה של לפחות 30% במדד YBOCS) בהערכה לאחר-טיפול ולאחר חודש נוסף של מעקב.

החוקרים מדווחים כי 99% מהחולים בקבוצת הטיפול הפעיל ו-96% מאלו בקבוצת הביקורת השלימו את המחקר. הירידה במדד YBOCS בקרב חולים בקבוצת ההתערבות הייתה גדולה יותר משמעותית, בהשוואה לזו שתועדה בקבוצת הפלסבו (ירידה של 6.0 נקודות ו-3.3 נקודות, בהתאמה), עם שיעורי תגובה של 38.1% ו-11.1%, בהתאמה.

לאחר חודש אחד, שיעורי התגובה עמדו על 45.2% בקבוצת ההתערבות ועל 17.8% בקבוצת הביקורת. ההבדלים המשמעותיים בין הקבוצות נותרו לאורך תקופת המעקב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גרייה מוחית מגנטית עמוקה בתדירות-גבוהה עשויה להוביל לשיפור תסמיני הפרעה טורדנית-כפייתית ולשמש כטיפול בחולים שאינם מגיבים היטב להתערבויות תרופתיות או פסיכולוגיות.

Am J Psychiatry. Published online May 21, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן