מחקר חדש מצא, כי אחוז חיידקי ה-Bacteroidetes המועילים במעי נמוך יותר באנשים שמנים יחסית לרזים, ומנגד, היחס של חיידקי מעיים מועילים אחרים, כמו Firmicutes, גבוה יותר בשמנים. יחסים אלה משתנים כאשר יורדים במשקל עם דיאטה דלת קלוריות.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מראים, כי יש להשמנה מרכיב מיקרוביאלי, שעשוי להיות בעל פוטנציאל להשלכות תראפוייטיות.
במטרה לחקור את הקשר בין האקולוגיה המיקרוביאלית במעי ובין השומן בגוף, חילקו החוקרים באקראי 12 פרטים שמנים לדיאטה עם הגבלת שומן, דיאטה עם הגבלת פחמימות או דיאטה דלת שומן. במהלך השנה לאחר מכן, ניטרו החוקרים את הרכב החיידקים במעי בכל אחד מהמשתתפים, כולל חיידקים מועילים, שעוזרים לפרק מזון בלתי ניתן לעיכול.
לפני הדיאטה, היו לאנשים השמנים פחות Bacteroidetes (0.001>P) ויותר Firmicutes (0.002=p) בהשוואה לרזים ששימשו כביקורת.
במהלך השנה הבאה, ריכוז ה- Bacteroidetesעלה (0.001>P) ואילו ריכוז ה- Firmicutesירד בפרטים השמנים, ללא קשר לדיאטה דלת השומן שקיבלו. העלייה ב-Bacteroidetes הייתה בקורלציה עם אחוז הירידה במשקל.
מחקרים שנעשו בעכברים, הציעו הסבר אפשרי לממצאים אלה. הם מצאו כי מיקרואורגניזמים של המעי בעכברים שמנים כללו 50% פחות Bacteroidetes, ויותר Firmicutes, בהשוואה לעכברים רזים.
בנוסף, התגלה כי אוכלוסיית המיקרואורגניזמים במעי בעכברים שמנים הייתה בעלת יכולת מוגברת להפיק אנרגיה מהתזונה, וכי האפקט הוא בר העברה. החוקרים מציינים כי קולוניזציה של עכברים נטולי חיידקים ע”י חיידקים האופייניים לשמנים, מביאה לעלייה משמעותית יותר באחוז השומן בגוף, יחסית לקולוניזציה ע”י חיידקים האופייניים לרזים.
הקשר הדינאמי בין שומן ובין אקולוגית החיידקים במעי, בשילוב עם התוצאות בעכברים, מצביע על כך שמניפולציה של החיידקים המאכלסים את המעי עשויה להציע גישה נוספת בטיפול בהשמנה.
Nature 2006;444:1022-1023,1027-1030
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!