קדם רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קדם-רעלת היריון מלווה בסיכון מוגבר להופעת דמנציה בגיל צעיר.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר French Conception Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי ארצי הכולל למעלה מ-1.9 מיליון הריונות, כאשר האימהות היו במעקב ממוצעה לאורך תשע שנים.

מהנתונים עולה כי כ-3% מהאימהות פיתחו קדם-רעלת היריון ו-128 (פחות מ-1%) אובחנו עם דמנציה בגיל צעיר.

נשים שפיתחו דמנציה בגיל מעיר היו מבוגרות יותר (36.4 שנים לעומת 34.6 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של עישון (14.8% לעומת 9.0%), סוכרת (2.3% לעומת 0.7%) לעומת אלו ללא דמנציה.

אבחנה של קדם-רעלת היריון לוותה בסיכון גבוה פי 2.65 להופעת דמנציה בגיל צעיר, זאת לאחר תקנון להשמנה, סוכרת, עישון, שימוש בסמים או אלכוהול וחסך חברתי. הסיכון היה גדול עוד יותר במקרים בהם קדם-רעלת היריון תועדה לפני שבוע 34 להיריון (יחס סיכון של 4.15), או כאשר התפתחה על-רקע יתר לחץ דם כרוני (יחס סיכון של 4.76). מנגד, קדם-רעלת היריון חמורה לא לוותה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של דמנציה.

החוקרים הדגישו כי מחקר קודם בחן את הקשר בין קדם-רעלת היריון ובין דמנציה וסקולרית, אך זהו המחקר הראשון שהדגים סיכון מוגבר להופעה מוקדמת של דמנציה.

החוקרים כותבים כי יש להרגיע נשים עם קדם רעלת היריון כי הופעה מוקדמת של דמנציה הינה מחלה נדירה מאוד וכי הסיכון האבסולוטי שלהן לפגיעה הקוגניטיבית גדל בהיקף קטן מאוד. הצעתם היא כי נשים עם היסטוריה של קדם רעלת היריון ישקיעו במאמצים לאזן את גורמי הסיכון הרבים למחלות לב וכלי דם, כולל אורח חיים בריא, העשוי לשפר את בריאות כלי הדם ולהפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים שונים.

JAMA Netw Open, June 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן